All

שלמה בר זטא

מרי שלמה בר זטא מהישוב תרג' שבמחוז עסיר היה נציג ישיבות הגאונים במאה ה-י'-י"א, עפ"י הערכה.

הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, כפי שנמצאו בבית הכנסת העתיק במצרים. המסמכים שנמצאו הם, כנראה, פנקס של הישיבה הגדולה (פומבדיתא?) שבבבל, ובו מכתבים ששלחו הגאונים בבבל לתימן וימאמה - חבל הארץ שמתימן לעיראק-בבל. במכתבים מוזכרים שמות רבים של נציגי הגאונים בתימן כמו "ידידיה אלוף צנעא", מר שר שלום ומרי חיים בני השופטים ושליחי הישיבה בצנעא שהיו נציגי הישיבה בכל רחבי תימן וימאמה, משה בר סעיד מהעיר ירים, עמרם בר' יהוחנן מצעדה שבצפון הרחוק של תימן ועוד.

שלמה בן חטר בן יוסף

ר' שלמה בן חטר בן יוסף העתיק סידור בשנת אתת"י לשטרות (רנ"ט - 1499), לא ידוע מקומו. אין בידי להוסיף פרטים, כיוון שבידינו הגיע רק דף הקולופון של הסידור.

שלמה אלחכים

מרי שלמה אלחכים הוא מקדמוני חכמי העיר חבאן שבדרום מזרח תימן, הידועים לנו. ידוע שחי במאה הט"ז בחבאן.

קיימת מסורת, כי היה סגי נהור, חכם ובקי בתורת הנסתר. הוא ידוע מתוך עצה שנתן למושל המוסלמי בעת מצור קשה ביותר על העיר. הוא ייעץ למושל לא להיכנע ולהתנהג בביטחון כאילו אין מחסור במים, ותיכנן לו את המבצע הצבאי. כאשר המושל קיבל את עצתו וניצח במלחמה רצה לגמול למרי שלמה אלחכים, וזה ביקש ממנו רובע מסוים שיהיה מיוחד ליהודים. שם המקום שונה מ"חאפית בא בעֵאר" ל"חפיד אליהוד" - הרובע היהודי.

שלמה בן יהודה בן זכריה

ר' שלמה בן יהודה בן זכריה העתיק סידור במאה הי"ז- י"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.

בכה"י רנ"ח דפים, והוא חסר וכרוך בבלבול. בראש כה"י כ"ז דפים מסידור מאוחר יותר עם הוראות וכללי תפילה, ולוח משנת תס"ב (1702), עד סוף מחזור רצ"ו. בכה"י נכרכו יחד שרידי כתבי יד נוספים לצורך שימור, כמו: דף מהלכות קריאת שמע ברמב"ם, דף מחומש בראשית ועוד.

בקולופון כתוב: 5"השלמתי סדר התפילה... הצעיר סלי' (סלימאן-שלמה) בר' יהודה בר' זכריא...".

את המשך הקולופון לא הצלחתי לקרוא.

שלמה בן יוסף

ר' שלמה בן יוסף נולד במחוז שרעב בשנת תרמ"א (1881) בער-. הוא גר בכפר ראני - מושב המודיר - שליט שרעב. הוא התפרנס מצורפות אצל המושל המוסלמי, והיה עיוור בעין אחת. היה נוח לבריות, אוהב תלמידי חכמים וכיבדם ולא גבה מס חסות מהם. הוא שימש נשיא יהודי מחוז שרעב.

הוא מוזכר בדברי שליח העלייה יבניאלי בשנת תרע"א (1911). יבניאלי העריך את גילו בשלושים שנה, ועפ"י זה קבעתי את זמן הולדתו.

שלמה בן יעקב יהודה

מרי שלמה בן יעקב יהודה חיבר פיוטים בעיר רצאבה, מדרום לצנעא, בסוף המאה הי"ז. את הפיוטים מצאתי בתוך כתב יד ובו סידור.

כה"י מורכב משני כתבי יד לפחות, שנכרכו יחדיו, או שכה"י המקורי הושלם בתקופה מאוחרת יותר. כה"י המקורי הוא משנת תמ"א (1681) בהסתמך על לוח השנים. כה"י הוא סידור שחיבר וערך מרי יצחק ונה עם פירוש חידושין, ובו קע"ז דפים. חלק מכה"י הושלם במאה הי"ט עפ"י הערכה. בחלק המשלים כתוב, למשל, "ומפני שראיתי שלא נרחבה בכתב ישן" (לגבי ר"ה ועוד).

בכה"י שני פיוטים מאת ר' "שלמה בן יעקב ממשפחת יהודה מעיר דק"ק רצאבה", ובין הפיוטים: "כל ברואי עולם והם כל היצורים ועידון".

שלמה בן ישראל

ר' שלמה בן ישראל העתיק את ספר ההפטריות בשנת ת"ל (1670), לא ידוע מקומו.

בכה"י קס"ד דפים. בכה"י פסוק מקרא פסוק תרגום, מנוקד בניקוד עליון. בראש כה"י בכתיבה שונה חלק מברכות ההפטרה. כה"י נכתב במימון ר' דוד, השם נמחק ובמקומו נכתב סעיד מעוד'ה אלג'בלי.

בקולופון כתוב:

"ספרא... שלמה בר' אבא ישראל זלה"ה... ונכתבה ל... דוד בן (השם נמחק ונכתב במקום. סעיד מעוד'ה אלג'בלי)... שנת אתתקפ"א (לשטרות, ת"ל - 1670)".

ואולי הוא הסופר מהעיר גדס (ע"ע הבא).

שלמה בן ישראל בן יוסף

ר' שלמה בן ישראל בן יוסף בן ישראל העתיק סידור בישוב גדס במחוז שרעב שבדרום תימן, בשנת תי"א (1651). אולי הוא ר' שלמה בן ישראל שהעתיק את ספר ההפטריות בשנת ת"ל (1670) (ע"ע קודם).

בכה"י קנ"ב דפים, והוא סידור מלא שהועתק מסידור קדום משנת רל"ג (1473). בהגדה של פסח לא חדרו מנהגים מספרי הדפוס, והיא מייצגת את מנהגי תימן הקדומים.

בקולופון כותב הסופר:

"וכאן אלפרג' מן נסך הדה (והייתה השלמת זה) אלסידור יום אלרבוע ר"ח אב ויהפך לששון שנת אתתקס"ב (לשטרות, תי"א - 1651) במאתא אלגדס... ונכתב על שם החבר הטוב... קטן הסופרים שלמה בר' אבא ישראל... יוסף... ישראל תנצב"ה".

שלמה בן מעודד בן שלמה

ר' שלמה בן מעודד בן שלמה בן גד העתיק תאג' בשנת אתת"ט לשטרות (רנ"ח - 1498). חמשה חומשי תורה בשני כרכים: כרך א' חומשים בראשית ושמות וכרך שני - ויקרא-דברים. בכה"י שתי מחברות התיג'אן.

כה"י נמכר בשנת תכ"ח (1668) בעיר אלציח, לראובן בן סעיד, ע"י אחיו שלמה בן סעיד:

"שהוא מכר לו חלקו בספרים שהם התאג' הזה חמשה חומשי תורה מקרא בלי תרגום והמחברת שבתחילתו, ומחברת צנעאני בתחילת ויקרא וחלקו בעין יעקב... בחמשה בשבת דהוא תשעה יומין לירח אלול שנת אתתקע"ט לשטרי (תכ"ח - 1668) במאתא אלציח דעל בירא דמיא לאור מותבה והכל שריר ובריר וקיים".

חתומים ר' אברהם בן זכריה ור' יוסף בן אברהם.

Pages

Subscribe to All