All

שלום יעקב

מרי שלום בן מרי יעקב משה היה דיין מחליף בבי"ד של הקהילה היהודית ברצ'אי שבמחוז עמאר, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. שני הדיינים הקבועים היו מרי יעקב משה - אביו, ומרי שלמה רצאבי. דיין שלישי היה אחד מבניהם של שני הדיינים הקבועים, מרי שלום בן מרי יעקב משה או מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי.

שלום בן יצחק

ר' שלום בן יצחק בדב"ש (?) העתיק את ספר הקבלה זהרי חמה לחומש בראשית, בעיר ד'מאר בשנת תנ"א (1691). העתיק במתכונת ספר הדפוס עם ההקדמה, כולל מספור הדפים. בכת"י רכ"ח דפים. הכתיבה מקצועית ומהודרת מאוד. בהקדמה כתוב: "בשלהי חדש ניסן שנת בקש"ו ת"ו", כנראה, שנה בה נדפס הספר.

בקולופון כתוב:

שלום ישעיה

מרי שלום ישעיה היה דיין שני בבי"ד של העיר רדאע, להערכתי, בשנת תקצ"ח (1838) בערך. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא שימש בדיינות עם מרי סעדיה שלום - ראב"ד, ודיין שלישי מרי זכריה משה.

מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של העיר רדאע, פרסם את רשימות הדיינים בעיר, אך לא פירט את זמן פעילותם. עפ"י רשימותיו הערכתי, כי פעל משנת תקצ"ח (1838) עד לשנת תרי"ג (1853) בערך, שכן בהרכב המחליף שמו לא מוזכר.

נפטר בעיר רדאע בשנת תרי"ג (1853) בערך.

שלום בן מנחם

מרי שלום בן מנחם היה דיין בבי"ד של קהילת יהודי ג'חאף בשנת תרע"א (1911).

הוא חתום על אגרת עם חברי בית הדין העוסקת בנושאי עלייה לארץ ישראל. באגרת משבחים את יבניאלי המעודד את העלייה לארץ ואת יישוב הארץ וקיבוץ גלויות. באגרת הם כותבים, כי יבניאלי התנה את העלייה לארץ בהצטיידות מזון לדרך, כסות ודמי הפלגה לספינה, וכן הסכמה שהתיישבו במושבות הסמוכות לטבריה. באגרת הם כותבים תנאים משלהם: מגורים אפילו באוהלים ובמרתפים, וכן להתפרנס מעבודת אדמה. הם מפרטים צ"ז נפשות של העולים.

חתומים על האגרת: מרי עוץ' חסן, מרי שלום בן שלום, מרי מנחם אהרן, מרי שלום מנחם, ר' סאלם אברהם ור' יחיא שלום.

שלום בן מנחם בן יעקב*

מרי שלום בן מנחם בן יעקב נולד בעדן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. למד תורה בצעירותו אצל מרי עואץ' מנצור כל חצות הלילה, ואחרי תפילת שחרית למד עם תלמידים אצל מרי דוד יצחק, ולפני שקיעת החמה למד אצל ראש הישיבה בעדן, מרי שלום שלמה שכינהו "ארי שבחבורה".

שלום בן מנחם בן סעדיה

ר' שלום בן מנחם בן סעדיה העתיק והשלים את העתקת התורה בישוב כיואן בגבל ברט בצפון תימן, בשנת תקפ"ט (1829).

כה"י המקורי של התורה הוא מהמאה הט"ו-ט"ז עפ"י הערכה.

בכה"י שני כרכים: בכרך הראשון רל"א דפים ובשני רנ"א דפים, כולל ניקוד, טעמים ומסורה וכן הערות בשולי הדפים. חלק מהדפים בכתיבה מאוחרת, והושלמו לכה"י לדפים שבלו או אבדו, תופעה מקובלת בתימן.

בסוף חלק ב' ישנו קולופון להשלמות שבכתב היד:

"נשלם תקון זה התאג'... שנת ב' אלפין ומאה וארבעין שנין לשטרי (תקפ"ט - 1829) במאתא כיואן... והמתקן חתכי (סאלם) בן כבוד אבא מנחם בן סעדיה".

שלום בן מנשה

מרי שלום בן מנשה היה חכם וחיבר פסקי הלכות בנושא שחיטה בשם @44"מאור עין"@55. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ולהערכתי, חי במאה הי"ט-כ'. אולי הוא מרי שלום בן מת'נא-מנשה (זכריה) ראב"ד של העיר ביצ'א בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ (ע"ע: זכריה, שלום בן מת'נא-מנשה).

בהקדמה לחיבור כותב תלמידו:

שלום בן מעודד

ר' שלום בן מעודד היה מנהיג באחת הקהילות היהודיות בתימן בשנת של"ט (1579), לא ידוע מקומו.

הוא חתום על שטר מכירת תאג' ביום שלישי, ב' בשבט אתת"ץ לשטרות (של"ט - 1579), ולפניו חתום ר' יוסף בן סעדיה. שניהם היו מנהיגי הקהילה או אף דיינים.

כה"י גופו הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר נכתב בעיר צנעא בשנת רל"ג (1473) ע"י הסופר ר' שלמה בן יוסף הלוי. שטר המכירה נמצא בדף 165ב'.

שלום בן משה

מרי שלום בן משה היה דיין בעיר דמת בשנת תרי"ח (1858). הוא חתום על פסק דין העוסק בהחזקת קטינה יתומה מאב, בתאריך יום שישי, ח' בסיון תרי"ח (1858), וחתומים עפ"י הסדר: מרי יחיא בן שלמה - ראב"ד, מרי שלום בן משה ומרי שלום קומלי. היה, א"כ, דיין שני.

שלום בן משה

מרי שלום בן משה היה דיין בבי"ד של העיר חבאן שבדרום מזרח תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה.

הוא חתום עם חברי בית הדין על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מהתאריך י"ג בטבת תש"ז (1946), ובו מפורטים העניים. חתומים על המסמך: מרי סעיד משה, מרי שלום יוסף ומרי שלום משה - דיין שלישי.

Pages

Subscribe to All