All

שוכרי, שלום בן שלום

ר' שלום בן שלום שוכרי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, בעיר בשאר שבדרום תימן. שמו ידוע לי מתוך ספר שהעתיק בעיר אלצ'אלע בשנת תרס"ו (1906). הוא העתיק את הספר "פרדס רמונים עם פרי מגדים"*, ליקוטים לתורה, שחיבר מרי אברהם בן דוד הלוי, הרב הראשי וראב"ד בעיר אלצ'אלע בשנים אלו. הוא התחיל להעתיק את הפירוש לחומש בראשית ביום שלישי, ז' באלול ברי"ז לשטרות (תרס"ו - 1906) בעיר אלצ'אלע. כתב במימון ר' חסן מת'נא ורעייתו מרת גאילה.

שונרי, שלום בן שלום

ר' שלום בן שלום אלשונרי העתיק דיואן בישוב אלצ'אלע שבדרום תימן במאה הי"ט. לא ידוע זמן כתיבה מדויק. ואולי הוא ר' שלום בן שלום שוכרי (ע"ע קודם).

בכה"י רע"ה דפים, ובהם שירים בעברית ובערבית. בחלק מהמקומות הפיוטים כתובים בכתיבות שונות.

בשער כה"י כתוב: "שם הנשוד והחדויות והלילות... פה אלצ'אלע יע"א".

הדיואן נכתב במימון ר' נסים יוסף בן סעיד נסים. בסוף הדיואן מפתח שירים. בראש כה"י בעלים "זכה וקנה... עוץ' דאוד אשמחי".

בקולופון דף 243ב' וכן 226ב' כתוב:

"ספרא... סאלם בן סאלם אלשונרי... ונכתב על שם... נסים יוסף בן... סעיד נסים יצ"ו".

שחב, אברהם בן יוסף*

מרי אברהם בן יוסף שחב נולד בעיר תנעם שבמרכז תימן בשנת תרל"ג (1873). למד תורה אצל אביו ורב הקהילה מרי שלום דוכאן.

בקי גדול בש"ס ובפוסקים, ובעל זכרון מדהים. לאחר פטירת רבו בשנת תרע"ט (1919), שמש רב הקהילה עד לעלייתו לארץ.

שימש בדיינות בתחילת המאה העשרים עם מרי שלום דוכ'אן, מרי שלום צפירה ומרי יוסף קרואני. היה משליחיו הנאמנים של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי באזור תנעם. היה תלמיד חכמים, וייצג את הקהילה בפני השלטונות ללא מורא.

עלה לארץ בשנת תרפ"ב (1922) והתיישב בירושלים. היה מגדולי חכמי הקהילה בירושלים.

שחב, אברהם בן סעדיה

מרי אברהם בן סעדיה שחב היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה בנושא שתי קופות הצדקה באדר א' בקצ"ג (לשטרות, תרמ"ב - 1882). עמו חתומים גדולי החכמים: הדיין מרי אברהם צאלח, ראש הישיבה מרי שלום חבשוש, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה ועוד.

עלה לארץ והתיישב בירושלים, לא ידוע מתי. מ"מ, בשנת תרע"א (1911) הוא חתום בירושלים על שטר העוסק בצוואה, וחתומים: מרי שלום יוסף עראקי ראב"ד ורב ראשי לקהילה התימנית בירושלים ומרי אברהם בן סעדיה שחב.

נפטר בירושלים לאחר שנת תרע"א (1911).

שחב, אהרן בן שלום

ר' אהרן בן שלום שחב נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. עבר לגור במנאכ'ה. הוא היה גדול סוחרי הקפה בתימן, וכונה "מלך הקפה". היה עשיר גדול וסייע רבות ליהודי תימן. בשנת תרל"ד (1874) הגיע לשלטון בצנעא המושל הטורקי החדש בשם ואלי אחמד אייב, אשר גזר את גזירת האלונקות, גזירה בה הוטל על הקהילה היהודית בצנעא לשאת על כתפיהם את החיילים הטורקים הפצועים מצנעא לעיר הנמל חודידה בתנאים קשים ביותר, תוך כדי חילול שבתות וחגים. יהודי תימן שלא הורגלו במשאות התקשו בכך, ורבים מתו בדרך בייסורים קשים.

שחב, יוסף בן אברהם

ר' יוסף בן אברהם שחב כתב פירוש - @44עץ חיים@55 - לספר שחיטה שחיבר רבי משה וינטורה - ימין משה. עפ"י הערכה, כה"י מן המחצית השנייה של המאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י ע"ח דפים, הפירוש מלוקט מהספרים גור אריה לרבי אריה פנצו, מזובח תודה לרבי יוסף בן אברהם מולכו וכן מזבח תודה למהרי"ץ.

שחב, יחיא

מרי יחיא שחב נולד באמצע המאה הי"ט כנראה. הוא ידוע כרבו של מרי שלום סיבהי מכפר חצ'ר שבמחוז כולאן.

נפטר, כנראה, במחוז כ'ולאן במחצית הראשונה של המאה העשרים.

שחב, משה בן שלום

ר' משה בן שלום שחב העתיק דיואן בישוב צראב שבמחוז סר בשנת תרפ"ח (1928). הוא יליד העיר תנעם שבמרכז תימן. התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים ונדד מישוב לישוב.

בכה"י רמ"ה דפים, ובהם שירים ופיוטים בעברית ובערבית.

בשער כה"י: "שירות ותושבחות שחיבר... שלם בן כמהר"ר אלמכונה אלשבזי זצ"ל". בסוף כה"י מפתחות. בשולי השער: "היום יום ג' לחודש מנחם ברט"ל (תרצ"ח - 1938)".

בקולופון בסוף כה"י כתוב:

"יום רביעי כ"ז לחודש שבט שנת תרין אלפין ומאתן וארבעין שנין לשטרו(ת)... התרפ"ט ליצירה (1928), במתא סוק ק"ק צראב מן קרא אלסר... אני משה בן שלום שחב מעיר תנעם".

שחב, צבי? בן סעדיה

ר' צבי? בן סעדיה שחב העתיק דיואן במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע שמו הפרטי, זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י ס"ז דפים, כולל שירים ופיוטים בעברית ובערבית כמקובל בכל דיואן למשוררי תימן, ובין היתר משירי ר"ש שבזי, ר' שלמה בן שלום ור' סעדיה בן יוסף. בכה"י ברכות מילה וברכת חתנים. מדף 23 כתיבה שונה.

בקולופון דף 64ב' כתוב:

"הכותב... צב"י בן חזמ"ק (באת ב"ש: סעיד) המכונה (אל)שחב".

שחב, שלום בן מנשה

מרי שלום בן מנשה שחב היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה בעניין שתי קופות צדקה. אין תאריך על השטר, ולפי הקשר הדברים נראה, כי היה זה בין שנת תרמ"ב (1882) לשנת תרמ"ח (1888). חתומים: הדיין מרי אברהם צאלח, ראש הישיבה מרי שלום בן יחיא חבשוש, מרי יחיא קאפח - חכם באשי בהמשך ועוד. סה"כ חתומים כ"ג חכמים, והוא מוזכר מספר עשרים ברשימה.

Pages

Subscribe to All