All

צ'וראני, עואץ בן שלום

מרי עואץ-עודד בן שלום צ'וראני הוא אביו של מרי סעדיה צ'וראני-בן אור. נולד בחרף אלהיגה שמחוז חוגריה בדרום תימן בסוף המאה הי"ט. אני מסתמך על העובדה, כי בנו בכורו, מרי סעדיה, נולד בשנת תרע"ג (1913). מוצא משפחתו מהישוב צ'וראן בני אניס שבמרכז תימן, ומכאן, כנראה, המקור לשם המשפחה.

הוא היה מרי של בית הכנסת בחרף אלהיגה, במקביל למרי עואץ בן חיים הדיין, שהיה המרי של בית הכנסת הראשון בישוב. הוא היה תמיר בגופו, איש אציל ואיש חסד. היה לו קול ערב, ורבים היו באים להאזין לתפילתו.

צ'וראני, שלום בן עואץ

מרי שלום בן עואץ צ'וראני נולד בעיר חרף אלהיגה במחוז חוגריה באמצע המאה הי"ט. הוא אביו של מרי עואץ צוראני (ע"ע קודם), וסבו של מרי סעדיה בן אור- צ'וראני.

הוא ידוע לי מתוך דברי נכדו מרי סעדיה, הכותב, כי סבו שימש ברבנות בדור שלפניו, דהיינו בשליש הראשון של המאה העשרים. הוא היה דיין שלישי בבית דין בראשות ראב"ד מרי חיים יוסף דפתי, והדיין השני מרי שוכר אברהם גוהמי.

הוא הוסמך לרבנות ולדיינות ע"י מרי יעיש מוסא קורין, זקינו מצד אמו של נכדו מרי סעדיה. מרי סעדיה העיד כי שמע מפי דודו, שמרי קורין היה אומר על מרי שלום צ'וראני כי יש לו גוהרא - מרגלית בחרף אלהיגה.

צ'זקיני, יהודה בן אברהם

ר' יהודה בן אברהם אלצ'זקיני העתיק סידור בעיר כוכבאן, שבמרכז תימן, בשנת שצ"ו (1636). סידור זה חשוב מאוד שכן הוא מן הסידורים הראשונים בהם הסופר, שהיה תלמיד חכמים, מעיר בשולי הסידור ומשווה בין מנהגי תימן לבין המנהגים המוזכרים בשו"ע ובספרי הדפוס שהגיעו לעיר כוכבאן.

בזמנו, המחצית הראשונה של המאה הי"ז, חדרו ספרי הדפוס לכל הישובים בתימן. הוא נוטה להכריע כמסורת תימן כמו, למשל, בהגדה של פסח כתב בגוף ההגדה לבצוע על מצה וחצי כמנהג תימן, אך בשולי הדף כתב כי לדעת השו"ע יש לבצוע על שתי מצות וחצי. בהמשך ההגדה הוא כותב:

ציח, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה אלציח העתיק את ספריו של רבי מנחם דילונזאני בשנת ת"ו (1646). לא ידוע מקומו. את הזמן לא זיהיתי בודאות. מסתבר, כי מוצא משפחתו מהעיר אלציח שבמרכז תימן, וכשעבר לגור בישוב אחר כונה אלציחי על שם עירו.

בעיר חיו היהודים עד גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679), ולאחר הגלות חזרו היהודים לצנעא ולישובים אחרים, והעיר אלציח ובית הכנסת נשארו חריבים עד העלייה הגדולה לארץ.

ציח, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד אלציח העתיק שני חיבורים בשנת תקצ"ג (1837). לא ידוע מקומו.

כה"י הראשון הוא קובץ בהלכות שחיטה והשני הוא תורה שהמעתיק הוא סעדיה בן מעודד, כנראה, ממשפחת אלציחי.

כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל) קובץ בהלכות שחיטה. בכה"י קפ"ב דפים, ובהם הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש שלו, זבחי שלמים לרבי יהודה, דיואן, וכן החיבור "שערי רחמים ונחל בשור שליקט... סאלם אלבשארי... ומעט ליקוטים מספר ימין משה", ליקוטים שונים בהלכות שחיטה בעברית ובערבית, תפילה לשוחט, שירים על שחיטה מאת ר"י נגארה ויחידים עפ"י הקבלה.

בקולופון שהעתיק לדפים 1-12, 77-139, כתוב:

צירפי, יעקב בן מנחם

מרי יעקב בן מנחם צירפי היה חכם בעיר עדן במאה הי"ט-כ'. הוא ידוע לי מתוך ספרו של מרי אברהם בן משה ערוסי - קורא הדורות, בו הוא מתאר ומתעד את העיר עדן וחכמיה, ושם הוא כותב:

"אשריך החכם השלם המקובל נקי כפים ובר לבב מהר"ר יעקב בן הנו"ן מוהר"ר מנחם אלצירפי הי"ו, אשר אתה שומע עצתו ושותה בצמא את דבריו ותעמוד לפניו ותשרתיהו ולמד מדרכיו הטובים ותעשה כל אשר הוא עושה...".

עפ"י הקשר הדברים משמע, שמרי יעקב צירפי היה חכם ומקובל, והיה עוזרו של החסיד מרי משומר או של אביו ראב"ד מרי שמואל נסים.

צ'מארי, חסין ודמארי, יפת?)

מרי חסין צ'מארי, ואולי שמו מרי חסן ד'מארי - שמות נפוצים יותר בתימן, כתב פירוש בערבית - שרח להלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמנו המדויק.

רצהבי כותב, כי חי בסוף המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, ומצד שני, מרי זכריא הרופא בפירושו למשנה כותב, כי נשא עמו בדברי תורה, משמע, שחיו באותם שנים, או שמרי יפת-חסן דמארי היה מבוגר ממנו בשנים. מ"מ, מרי זכריה הרופא כתב את חיבורו סביב השנים קפ"ז-ק"צ (1427-1430), ולכן מסתבר, כי לא חי במאה הי"ג אלא במחצית השנייה של המאה הי"ד. מקומו, כנראה, בעיר ד'מאר בעירו של מרי זכריה הרופא.

צנעאני, אברהם הלוי

מרי אברהם הלוי צנעאני נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. הוא חי בעיר רדמאן, מרחק הליכה של יומיים מהעיר ביחאן, הנמצאת ממזרח לעיר המחוז רדאע. ואולי הוא מרי אברהם בן צדוק צנעאני המשורר (ע"ע הבא).

לאחר פטירת מרי שלום יוסף צנעאני רב העיר, נשארה הקהילה בלי שוחט ובלי מנהיג רוחני. בני העיר התארגנו, אספו כסף והביאו את מרי אברהם כדי שישמש שוחט. תחילה עסק בשחיטה, ובהמשך הפך להיות רב הקהילה בכל התחומים. הוא הסמיך לרבנות את מרי שלום מת'אנה, שהיה מנהיג הקהילה בהמשך, ואת אחיו מרי צאלח מת'אנה.

בנו או בנו של מרי אברהם בן צדוק צנעאני הוא מרי שלום צנעאני, רב קהילת אסוודיה שליד רדאע.

צנעאני, אברהם בן צדוק הלוי - אבצ"ן,*

מרי אברהם בן צדוק הלוי צנעאני, המכונה אבצ"ן, נולד באמצע המאה הי"ט. חי בכפר אלעאיאשה שבמחוז רדאע. מוצא משפחתו מצנעא ממשפחת אלשיך. הוא היה תלמיד חכמים ומשורר.

לא מוזכר כי הוא שימש רב העיר ביחאן, ולכן יתכן, ומדובר בשני אישים עם שם זהה מרי אברהם צנעאני ומרי אברהם בן צדוק צנעאני, אשר חיו באותה תקופה ובאותו מחוז רדאע (ע"ע קודם).

בנו, ר' יחיא, כתב ספר הלילות. ע"ע הבא.

צנעאני, יחיא בן אברהם (אבצ"ן)*

ר' יחיא בן מרי אברהם -אבצ"ן צנעאני חיבר ספר הלילות, הנאמרות לאחר השירה ודברי תורה בשמחות. להערכתי, נולד במחוז רדאע לקראת סוף המאה הי"ט, בהסתמך על ההערכה, כי אביו נולד באמצע המאה הי"ט. הספר נכתב במימון ר' צאלח אקצ'ע.

בקולופון כתוב:

"והללויה אשרי כל נקי וטהור מעבירה, ואשר המקביל את פני אלהיו בכל יום בקדושה ובטהרה, ליראה את השם הנכבד והנורא, והללויה. ונכתבה לתשוקת ה"ה הדומה לעץ רטוב גם ה' יתן לו הטוב, יהא חלקו עם לומדי לקח טוב מו"ר צאלח אקצ'ע יש"ל אכי"ר. הצעיר יחיא בכמו"ר אברהים במו"ר צאלח צנעאני".

Pages

Subscribe to All