All

צפירה, משה בן שלום

מרי משה בן שלום צפירה היה מחכמי הישוב סוק בתחילת המאה הי"ח.

הוא ידוע מתוך ספר הלכות העוסק בהלכות שחיטה בערבית. בכה"י צ"ו דפים, ובראש החיבור כתובה קינה "אזיל דמעה עיני", ובסוף הקינה כתוב:

"נשלם בחסד האל וברחמיו יום שישי כ"ח לחודש סיון שנת במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733) במאתא סוק צד... דעל בירא דמיין נבעין דילה מותבה, הצעיר...".

החיבור נותר בשלושה כתבי יד, ובאחד מהם הוא מכונה "שערי סמיכה". כנראה, שכתב גם סידור כולל תפילות למת עם פירוש בשוליים (כת"י ששון).

צפירה, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף צפירה נולד בעיר תנעם במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא אביו שלמרי יוסף צפירה שהעתיק כת"י בתנעם בשנת תרמ"ב (1882) ובצנעא בשנת תרמ"ה (1885). יתכן, כי גם מרי סעדיה צפירה היה נודד בין הערים תנעם-צנעא-הרי חראז שבמרכז תימן. הוא התפרנס מהעתקת ספרים, והעתיק את הספר זבח תודה ודיואן בעיר תנעם בשנים תרי"ג- תר"כ (1853-1860) כדלקמן.

הוא התפרסם בזכות ספרו @44"כסף צרוף ומעין גנים"@55. הספר הוא חידושים לתורה עפ"י הפרדס, גמטריאות ונוטריקונים. לחמשה חומשי תורה נקרא הספר כסף צרוף, ואילו פירושו לשה"ש ודרושים להספדים נקרא מעין גנים.

צפירה-הפרצי, סעדיה בן יוסף?

קיים ספק, האם היו שני חכמים בתימן במאה הי"ט בשם סעדיה בן יוסף צפירה או הפרצי, שהוא שינוי האותיות של השם צפירה.

ישנו כת"י ובו ליקוטים לתורה לחומשים ויקרא-דברים המיוסד על הקבלה, מדרשים וגמטריאות. את הספר כתב מרי סעדיה בן יוסף הפרצי.

השוואה בין ספר זה לספר כסף צרוף שחיבר מרי סעדיה צפירה מגלה, כי מדובר בשני חיבורים נפרדים. יתכן והיו שני חכמים עם שם זהה שחיבר חידושים וליקוטים לתורה במתכונת זהה אך התוכן שונה, ויתכן, כי מדובר בחכם אחד אשר כתב שני חיבורים לתורה במתכונה זהה אך תוכנן שונה. תופעה שהייתה קיימת בתימן.

צפירה, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד צפירה העתיק את התאג' חומשים בראשית ושמות בשנת ת"ז (1647). לא ידוע מקומו.

בכה"י קפ"ו דפים, כולל ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. בראש כה"י פרקי תהילים במקרוגרפיה וכן השיר "אמונה יוצרה", ושם גם שילב את שמו.

השם נקבע על סמך המשפט השני "אני סעדיה צפירה (או צעירה) ילוד מעודד... חתמתיה שנת אתתקנ"ח (לשטרות, ת"ז - 1647)".

צפירה, שלום

מרי שלום צפירה היה דיין בעיר תנעם שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, להערכתי, בסוף המאה הי"ט או לכל המאוחר בתחילת המאה העשרים.

הוא שימש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי יוסף קרואני.

בעיר תנעם לפני העלייה הגדולה לארץ היו שני בתי כנסת ציבוריים: חמאמי ותנעמי. יהודי תנעם היו עניים והתפרנסו מכתיבת ספרי סת"ם, חייטות, סנדלרות וכדומה.

צפירה, שלמה

מרי שלמה צפירה היה רב הקהילה היהודית בעיר תנעם בשנת תרי"ט (1859), שנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.

בשנה זו מנתה הקהילה היהודית כשבעים בתי אב, רובם עניים, והתפרנסו ממלאכה וממסחר באגוזים, שקדים ותבואה. בעיר שני בתי כנסת "ושלות השקט ביניהם".

צפר, סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד צפר היה שוחט וממנהיגי הקהילה היהודית בביחאן שבמזרח תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא נולד במאה הי"ט-כ', והיה צורף במקצועו.

ידוע, כי נשלח לעיר אלביצ'א ללמוד שחיטה, ולאחר שהוסמך, חזר לעירו ביחאן כדי לשמש שוחט תחת פיקוח הרבנים ממשפחת מת'אנה - מנשה.

צפר, עואץ-עודד בן שלמה

מרי עואץ-עודד בן שלמה צפר היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא פעל בשנים תק"ה-תקכ"ד (1745-1764). הוא ידוע מתשובות מהרי"ץ וממסמכים שפרסם יוסף טובי.

בתשובות מהרי"ץ חלק א' ס' ס"ה מפרט מהרי"ץ סדרת דיונים בין בי"ד צנעא לבין בי"ד רדאע, בעניין אישה מינקת מהישוב גחאף שהתגרשה, האם מותר לה להנשא תוך כ"ד חודש.

צפר, שלמה

מרי שלמה צפר היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח.

הוא ידוע מתוך תשובת מהרי"ץ העוסקת באישה מינקת מהישוב גחאף שהתגרשה ורצתה להתחתן תוך כ"ד חודש. על התשובה המקורית משנת בע"ה לשטרות (תקכ"ד - 1764) חתומים מרי פנחס בן שלמה עראקי, מרי יחיא בן משה קרואני ומהרי"ץ, ובהמשך מרי יחיא בן נשיא הקהילה ר' שלום עראקי.

צפרי, סעדיה בן סעדיה

ר' סעדיה בן סעדיה צפרי היה סופר, משורר וחזן במחוז חוגריה שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

Pages

Subscribe to All