All

מרי שלום יוסף צנעאני נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא הגיע לעיר ביחאן לצורך פרנסה, כנראה, בתחילת המאה העשרים. באותה תקופה נפטר מרי סעדיא קשא, רב העיר, ולא היה מי שיחליפו. בנו ר' יחיא היה מלמד תורה לילדים וסייע בהנהגת הציבור, אך לא היה מוסמך לשחיטה ולהוראה. מרי שלום צנעאני שהיה שוחט מוסמך, היה האיש הנכון בזמן הנכון, והוא החל להיות השוחט, סייע בהנהגת הקהילה ולר' יחיא קשא, ושימש מנהיג הקהילה לאחר פטירת ר' יחיא קשא.

ר' דוד בן זכריה צעדי העתיק את התורה חומשים בראשית ושמות בשנת ת"ר (1840) עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קכ"ד דפים, הכוללים את פסוקי המקרא, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י. בסוף כה"י שטר שהוצמד לכה"י, והוא שטר הלוואה שבין יוסף בן סעיד מצ'מוני הלוה, לבין חנניה בן יוסף כהן המלוה. חתום יחיא בן יחיא בן ישראל.

בקולופון בסוף כה"י בכתיבה שונה, כתוב:

"נשלמה זאת הפרשה בשנת יששכר חמר גרם (אולי שנת ת"ר - 1840), אני הכותב דוד בן זכריה צעדי הי"ו, ונשלמה ביום י"ד סיון".

ר' יחיא צעדי היה מנהיג הקהילה היהודית בישוב אלג'יל אלגוף בצפון מזרח לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע מספרו של ר' יחיא חבשוש - מסעות חבשוש, שכתב בשנת תרנ"ד (1894), כי מרי יחיא אלצעדי היה פרנס הישוב, וקיבל בשמחה את אורחיו. כנראה, שהוא זה אשר העתיק בשנת תרנ"ז (1897) את ספר הליקוטים שנותר ממנו רק ארבעה דפים מספר החסידים, וי"ח דפים של מעשיות. הספר נכתב לבנו שלום.

בקולופון כתוב:

מרי יחיאל צעדי נולד בתימן וחי בקוג'ין שבהודו במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ובאיזו עיר בתימן. ידוע, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ח שימש מנהיג רוחני בקוג'ין שבהודו. הוא היה שוחט ועורך טקסי קידושין. ידוע, כי כתב חיבור @44"ליקוטי יחיאל"@55 - ליקוטים דינים ונוסחי שטרות שונים. חובר, כנראה, בשנת התפ"ו (1726).

בכה"י פ"ד דפים, ורובם עוסקים בהלכות שחיטה ונוסחי שטרות כמנהג קוג'ין, במסגרת תפקידו רב קהילה או אפילו רב העיר. בחיבור גם אגדה ומעט קבלה.

את השנה קבעתי על סמך המשפט:

"שנת התפ"ו ליצירה נתן לי רשות חכם יהודה אריה ז"ל לשחיטה ובדיקה יחיא צעדי".