All

צנעאני, יעקב בן אברהם

ר' יעקב בן אברהם צנעאני העתיק תיקון לליל שבועות והושענות לסוכות בשנת תקנ"ד (1794). לא ידוע מקומו. עפ"י שם משפחתו מוצאו מצנעא, ואחד מאבותיו או הוא עבר לגור בישוב אחר.

בכה"י המקורי שבעים דפים: תיקון שבועות בדפים 1- 32, הושענות לסוכות ופזמונים לשמחת תורה בדפים 33-70, וכן הגדה של פסח בכתיבה שונה מאוחרת יותר, כנראה, בדפים 71-94.

כה"י נעתק במימון ר' מנצור בן עוץ' גראמה. בפזמונים לשמחת תורה נמצאים גם פזמונים כפי שהעתיק מסידורי הדפוס הספרדיים, שאינם נוהגים בפי יהודי תימן, כמו "שלום לבן דודי".

בקולופון בדף 70 כתוב:

צנעאני, שלום בן אברהם הלוי

מרי שלום בן אברהם הלוי צנעאני היה מרי ומנהיג של קהילת יהודי סוואדיה שבמחוז רדאע, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט. לא ידוע לי, האם הוא בנו של המשורר מרי אברהם בן צדוק צנעאני או של מרי אברהם צנעאני, מרי של העיר ביחאן ממזרח לרדאע.

בישוב סוואדיה היו רשומים חמישים משלמי מס סמוך לעלייה, כפי שמפורט בספר של ראב"ד העיר רדאע מרי יחיא עומיסי. מתוקף תפקידו היה אחראי גם על איסוף כספי המס לשלטון מהעיר רדאע ומהישובים הסמוכים. קהילת יהודי סוואדיה הייתה ממזרח לרדאע, דרום מזרח תימן, ונמצאים בקבוצת הישובים המכונים יהוד אלמשרק - יהודי המזרח (תימן).

צנעאני, שלום יוסף

מרי שלום יוסף צנעאני נולד בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא הגיע לעיר ביחאן לצורך פרנסה, כנראה, בתחילת המאה העשרים. באותה תקופה נפטר מרי סעדיא קשא, רב העיר, ולא היה מי שיחליפו. בנו ר' יחיא היה מלמד תורה לילדים וסייע בהנהגת הציבור, אך לא היה מוסמך לשחיטה ולהוראה. מרי שלום צנעאני שהיה שוחט מוסמך, היה האיש הנכון בזמן הנכון, והוא החל להיות השוחט, סייע בהנהגת הקהילה ולר' יחיא קשא, ושימש מנהיג הקהילה לאחר פטירת ר' יחיא קשא.

צנעאני, שלמה בן יצחק הלוי

ר' שלמה בן יצחק בן משה הלוי צנעאני חי בקרית צפא שבמחוז סר ממערב לצנעא, במאה הי"ח. מצאתי שלושה כתבי יד של מדרש חמדת ימים, אשר העתיק בשנים תקל"ז-תקל"ט (1777-1779), בישובים קרית אלרבה ותיבושעה. עפ"י דבריו בקולופונים של כתבי היד, מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, נאלץ לנדוד ממקום למקום וכדי לכסות את חובותיו נאלץ להעתיק ספרים.

כה"י הראשון הוא מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי חומשים ויקרא-דברים. סיים להעתיק ביום רביעי, כ"ו באדר א' תקל"ז (1777). נכתב במימון רצ'א-רצון בן סעיד אלצאירי בישוב קרית אלרבה.

בקולופון כתוב:

צעדי, דוד בן זכריה

ר' דוד בן זכריה צעדי העתיק את התורה חומשים בראשית ושמות בשנת ת"ר (1840) עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קכ"ד דפים, הכוללים את פסוקי המקרא, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י. בסוף כה"י שטר שהוצמד לכה"י, והוא שטר הלוואה שבין יוסף בן סעיד מצ'מוני הלוה, לבין חנניה בן יוסף כהן המלוה. חתום יחיא בן יחיא בן ישראל.

בקולופון בסוף כה"י בכתיבה שונה, כתוב:

"נשלמה זאת הפרשה בשנת יששכר חמר גרם (אולי שנת ת"ר - 1840), אני הכותב דוד בן זכריה צעדי הי"ו, ונשלמה ביום י"ד סיון".

צעדי, יהודה בן שלמה

מרי יהודה בן שלמה צעדי נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). לא ידועים פרטים ביוגרפיים עליו, מלבד העובדה, כי מוצא משפחתו מהעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן. אחיו הוא מרי סעדיה מחכמי העיר (ע"ע). לא ידוע מי היו רבותיו, כנראה, מחכמי העיר צנעא.

ידוע לי, כי משפחתו הייתה עשירה, והסופר ר' פנחס בן גד הכהן העתיק לו סידור בשנת ת"מ (1680) מיד לאחר גלות מוז"ע, ושם הוא כותב:

"נכתב לתשוקת הגביר הנעלה לשם טוב ותהילה אשר נודע בשערים שמו יהודה בן שלמה יזיי"א הידוע אלצעדי יצ"ו".

סידור זה חשוב ביותר, שכן בעמוד השער תיאר הסופר בפרוטרוט את גלות מוז"ע.*

צעדי, יחיא*

ר' יחיא צעדי היה מנהיג הקהילה היהודית בישוב אלג'יל אלגוף בצפון מזרח לצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע מספרו של ר' יחיא חבשוש - מסעות חבשוש, שכתב בשנת תרנ"ד (1894), כי מרי יחיא אלצעדי היה פרנס הישוב, וקיבל בשמחה את אורחיו. כנראה, שהוא זה אשר העתיק בשנת תרנ"ז (1897) את ספר הליקוטים שנותר ממנו רק ארבעה דפים מספר החסידים, וי"ח דפים של מעשיות. הספר נכתב לבנו שלום.

בקולופון כתוב:

צעדי, יחיא בן מרי יהודה

מרי יחיא בן מרי יהודה צעדי נולד בצנעא בשנת תצ"ג (1733). הוא בנו של מרי יהודה, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. מתעודת בי"ד העוסקת בעזבונו ידוע, כי נולדו לו שלושה ילדים: יחיא, צאלח וחנה.

צעדי, יחיאל

מרי יחיאל צעדי נולד בתימן וחי בקוג'ין שבהודו במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ובאיזו עיר בתימן. ידוע, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ח שימש מנהיג רוחני בקוג'ין שבהודו. הוא היה שוחט ועורך טקסי קידושין. ידוע, כי כתב חיבור @44"ליקוטי יחיאל"@55 - ליקוטים דינים ונוסחי שטרות שונים. חובר, כנראה, בשנת התפ"ו (1726).

בכה"י פ"ד דפים, ורובם עוסקים בהלכות שחיטה ונוסחי שטרות כמנהג קוג'ין, במסגרת תפקידו רב קהילה או אפילו רב העיר. בחיבור גם אגדה ומעט קבלה.

את השנה קבעתי על סמך המשפט:

"שנת התפ"ו ליצירה נתן לי רשות חכם יהודה אריה ז"ל לשחיטה ובדיקה יחיא צעדי".

Pages

Subscribe to All