All

מרי אברהם בן אברהם צבלי כתב חיבור לתורה העוסק בדרושים וטעמים, וסיים ביום חמישי, י"ד באדר שנת תע"א (1711). לא ידוע מקומו.

שם המחוז נמחק מהקולופון, אך זיהיתי שאין מדובר בצנעא. בכה"י צ"ד דפים.

בפתיחה כתב:

"בשם רחמן אתחיל לכתוב דרש על התורה מן מדרש הגדול ומן רש"י ומן בעל הטורים ומן רבינו בחיי ומן אמרי נועם ומן שערי אורה".

ליקוטי מדרשים לכל חמשה חומשי תורה. לאחר גוף החיבור מצאתי גם ליקוטים בהלכות שחיטה ובין היתר "הבדיקות שחיבר מהר"י וילא (וויל)".

בקולופון כתוב:

מרי אברהם בן דוד צברי התפרסם בצדיקותו. נולד בשרעב, כנראה, בסוף המאה הי"ט או אף בתחילת המאה העשרים.

עלה לארץ עוד לפני העלייה הגדולה, עם אשתו מרת סלמה בת חסן חדד. הוא התיישב במושבה רחובות והוא מן הותיקים במושבה. בניו עלו לארץ בעלייה הגדולה. היה ידידו של מרי יחיא סנואני.

מרי סעדיה חוזה תיאר בספרו את תהליך פטירתו ופטירת רעייתו, ששניהם היו צדיקים ועושי נסים וכיצד ידעו במדויק את זמן פטירתם.

נפטר במושב קדימה, בי"ב בסיון לאחר אמירת תיקון חצות, מספר שנים לאחר העלייה הגדולה, אך לא ידוע לי בדיוק באיזו שנה.

ר' זכריה בן סעדיה צברי העתיק את קונטרס השחיטה שערי קדושה למהרי"ץ, בישוב קרית חטמאת, וסיים ביום ראשון, י' באדר שני תקפ"ט (1829). התחלת הכתיבה הייתה ביום ראשון, ג' באדר ב'.

בכה"י שמונים דפים. התחלת ההקדמה חסרה. כה"י כולל פירוש קצר בעברית ובערבית. בסוף כה"י טעמים לפסוקי התנ"ך. כתב לשימוש אישי.

בקולופון כתוב:

"ותהי התחלת מלאכת... יום ראשון דהוא תלתא יומין לירח אדר שני... שנת תרין אלפין מאה וארבעין שנין לשטרי התקפ"ט ליצירה (1829), והשלמתי אותה יום ראשון עשירי באדר שני במאתא קרית חטמאת... הכותב... זכריה בן סעדיה בן מו' יוסף... הידוע אלצברי זצו"ל, כתבתי זאת לעצמי".

מרי יחיא בן שלמה צברי היה מחכמי תימן במאה הי"ט- כ', לא ידוע מקומו. נולד בשנת תרכ"ח (1868).

הוא ידוע משני חיבורים שכתב:

@44אבן שלמה@55 - ליקוטים לתורה. שם הספר על שם אביו ר' שלמה, ומיוסד על הכתוב "אבן שלמה מסע נבנה" (מלכים א', ו, ז).

הספר השני הוא @44מאור עינים@55 - קובץ העוסק בפירושים לתהילים, פירושים להלכות שחיטה, דיני נישואין, אוסף משלים ושירים. את זכרונותיו פרסם יוסף טובי. נפטר בשנת תש"ג (1943).