All

מרי מאיר בן ישראל צובירי נולד בצנעא בשנת תרע"ו (1916). למד תורה אצל מרי סעדיה עוזירי בכניס אלאוסטא בצנעא עם מרי יוסף צוברי, רב יהודי תימן במחוז ת"א, מרי יהודה טייבי ועוד. התפרנס בתחילה ממסחר זעיר ממכירת עטראן ועשיית נפות לקמח, אך רבו שכנעו להתפרנס מכתיבת ספרי סת"ם. נשא לאשה את בתו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, ממנו למד הנהגת ציבור. שימש רב בית כנסת חג'אג'י בצנעא עד העלייה הגדולה לארץ.

ר' עואץ יחיא צובירי היה מראשי הקהילה היהודית בעיר רדאע במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, ברדאע במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע לי מתוך תקנה העוסקת בנושא גביית מס שחיטה. בימיו התלוננו הקצבים פעמים רבות כי התקנה הקודמת בעיר רדאע, שעל פיה הקצבים מפרישים את כל העורות והחלבים לקופת ההקדש, היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה כתוצאה מההפסד כספי גדול. הוא בדק את טענותיהם ואכן שינה את התקנה, ותיקן, כי על כל שחיטת בהמה גסה יתרם סכום כספי של רבע ריאל לקופת ההקדש לצורך ציבור כגון: תיקון אמות המים, מקווה, עירוב, מת מצוה וכדומה.

מרי שלום בן נתן צובירי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז שרעב. הוא היה מחכמי שרעב בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.

הוא התפרסם באמצעות ספרו @44"כנפי יונה"@55, שהוא קובץ ליקוטים שונים כולל ליקוטים לתורה. החיבור עדיין בכתובים.

ר' שלמה בן שלום צובירי נולד בעיר רדאע בשנת תרס"ט (1909). למד תורה אצל מרי יחיא בסיס. בשנת תר"צ (1930) נשא אשה, ולאחר שנולד לו בן רצה לעלות לא"י. בחודש טבת תרצ"ד (1933) הגיע לאזור העיר חולון. היה מראשוני המתיישבים בשכונת מולדת, וסביבו נקבצו משפחות נוספות. הקים בית כנסת עם מקוה טהרה וארגן שיעורי תורה, קודם שדאג למשפחתו, בעוד בני ביתו גרים בצריף דל.

שימש מוכתר שכונת מולדת, וייצג את השכונה בוועד הלאומי. מחותמי מגילת האיחוד השכונתית שהביאה להקמת העיר חולון. עסק רבות בהשכנת שלום. בעל קול נעים וערב.

נפטר בחולון בח"י בסיון תשמ"ג (1983).