All

צעדי, סעדיה בן שלמה

מרי סעדיה בן שלמה צעדי נולד בצנעא סביב שנת תכ"ה (1665). הוא אחיו של מרי יהודה בן שלמה צעדי, מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח, ואשר נולד בשנת תכ"ה (1665).

הוא התפרסם בזכות חיבורו @44"דופי הזמן"@55, העוסק בתוכחות על המצב הרוחני והדתי הקשה בו נקלעה קהילת יהדות צנעא בעקבות גלות מוז"ע. מצב קשה זה נמשך עד הרבע הראשון של המאה הי"ח.

צעדי, שלום

מרי שלום צעדי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. להערכתי, נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ז, וכי הוא בן דורו של הדיין מרי צאלח. שמו ידוע לי מתוך שלוש הפניות וציטוטים שכותב בשמו מהרי"ץ. להלן הציטוטים וההפניות.

בפעם הראשונה כאשר מהרי"ץ עוסק במנהג תימן, לומר אחר שיר של יום את מזמור ראש חודש "שירו לה' שיר חדש", כותב מהרי"ץ: "ומנהגינו כזה שמעתי מפי מהר"ר שלום צעדי נע"ג שיש לו סמוכות בס' הזוהר הקדוש" (סידור, חלק א', דף קנ"ה, ב').

שנית, בעניין צידת פשפש בשבת הוא כותב: "וכן שמעתי שהורה כן מהר"ר שלום צעדי זלה"ה" (שו"ת, א', ס' קע"ט).

צעדי, שלום בן סעדיה

מרי שלום בן סעדיה צעדי היה דיין בצנעא בשנת תל"ב (1672).

הוא ידוע לי מתוך חתימה על שטר פסק דין, העוסק במכירת כת"י של תאג' עם הפטרה. הקונה הוא סעיד בן יחיא אלכאוי, והמוכר הוא יוסף בן יחיא חמדי. הוא קנה את החצי השני. השטר מיום ראשון, כ"ז בניסן אתתקפ"ג לשטרות (תל"ב - 1672), וחתומים עפ"י הסדר: מרי אהרן בן דוד הכהן - ראב"ד, מרי שלום בן סעדיה צעדי ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי. מרי שלמה מנזלי שימש דיין לפני גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679), ולאחר הגלות שימש ראב"ד הקבוע הראשון.

צעידי, משולם בן סעדיה (מסלם סעיד)*

מרי משולם בן מרי סעדיה (מסלם סעיד) צעידי היה רב קהילה בישוב חוצין שבמחוז תעיז במאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט. אביו מרי סעדיה בן אהרן צעידי היה ראב"ד בעיר מכלף שבמחוז שרעב (ע"ע הבא).

בשנים תרל"ב - תרפ"א שמש, כנראה, ראב"ד.

הקהילה היהודית מנתה כחמישים משפחות. בישוב בית כנסת אחד. הישוב היה במרחק שעתיים הליכה ברגל מתעיז.

ביום שני, ו' באדר ב' תרס"ה (1905) הוא חתום על כתב הסמכה לשחיטה למרי רצון בן עמרם מנגמי. חתומים עפ"י הסדר: מרי עמראן מסלם (מנגמי), מרי יוסף דאוד (חדה) ומרי מסלם סעיד (משולם בן סעדיה צעידי). ראה צילום המסמך.

צעידי, סעדיה בן אהרן

מרי סעדיה בן אהרן צעידי היה הרב הראשי וראב"ד של העיר מכ'לף שבמחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט.

ביום שלישי, י"ג באייר שנת ב"ר לשטרות (תרמ"ט - 1889), הוא חתום על הסמכה לשחיטה למרי עמראן בן מסלם-עמרם בן משולם מנגמי, מגדולי חכמי שרעב בתחילת המאה העשרים.

הוא הסמיך גם את הדיין מרי רצון בן עמרם מנגמי, אשר נולד בשנת תרמ"ב (1882). לפי זה, אני מעריך, כי נולד באמצע המאה הי"ט, וכי הסמיך את מרי רצון בהיותו בן עשרים-שלושים שנה לפחות, דהיינו בשנת תרס"ב-תרע"ב (1902-1912).

נפטר, להערכתי, בשליש הראשון של המאה העשרים במחוז שרעב.

צעירי, שלום בן עודד

מרי שלום בן עודד צעירי נולד בכפר גנוד שבמחוז בעדאן בסוף המאה הי"ט. למד תורה והוסמך לרבנות ע"י מרי עודד בן חוזה כהן.

מתלמידיו של מרי חסן צביה, רב מחוז איב בדרום תימן. בהיותו בעדן שמש שוחט בקהילה.

עלה לארץ בשנת תרע"ב (1912) בעלייה הראשונה, והתיישב בשכונת נחליאל. שמש רב המושבה.

נפטר בנחליאל בשנת תש"ה (1945).

צפירה, דוד

מרי דוד צפירה היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך שמועה שכותב בשמו מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל. הוא כתב את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. שם הוא כותב: "והורה לי הר' דוד המכונה אלצפירה", משמע, שהוא בן דורו, וחי בצנעא.

עפ"י הזמן והמקום מסתבר, כי הוא אביו של מרי משה בן דוד צפירה, מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט (ע"ע).

צפירה-הפרצי, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה הפרצי-צפירה היה מחכמי מרכז תימן בסוף המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. בשנת תרמ"ב (1882) העתיק את הספר "אוצרות זהב" בעיר תנעם. הספר הוא קובץ, ובו תיקון ליל פסח, סדר ספירת העומר, אזהרות לשבועות, תיקון סליחות, הושענות ושמחת תורה, "תיקון תפילה" מלוקט מכוונות האר"י, לוחות עיבור שנים ועוד, כולל פירוש עץ חיים למהרי"ץ. בשער הספר כתוב: "נעתק פה תנעם... שנת אעלה בתמ"ר (תרמ"ב --1882)".

בקולופון דף רלז, א' כתוב:

צפירה, משה בן דוד

מרי משה בן מרי דוד צפירה היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. אביו מרי דוד צפירה היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה קשה במיוחד, כפי שכותב בהקדמה לספרו כדלקמן. הוא חתום עם חכמי צנעא באגרת לחכמי ירושלים ביום שני, א' באייר תרמ"ב (1882). הוא חתום פעם שנייה עם חכמי הישיבה בנושא שתי קופות הצדקה שעורר ויכוח בצנעא, עקב דרישת השד"ר ר' אברהם וזאן לקחת את כספי הצדקה לעניי א"י, ולא להשתמש בהם לעניי צנעא. אתו חתומים גדולי החכמים והדיינים, מרי אברהם בן צאלח, מרי יחיא קאפח, מרי שלום חבשוש ורבים אחרים.

הוא כתב ספר שאלות ותשובות. בפתיחה הוא כותב:

Pages

Subscribe to All