All

צברי, יצחק בן יחיא

מרי יצחק בן יחיא ישראל צברי כתב ליקוטים לתורה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ואולי הוא מרי יצחק צברי (ע"ע קודם).

בכה"י קצ"ה דפים, הליקוטים בעיקר ממדרש ראובני. נכתב במימון אבי הילד סאלם בן סעיד אלנגאר. בפתיחה "אתחיל לכתוב טעמי תורה מכל אשר מצאתי (חתימה מסולסלת)".

בקולופון דף 188 כתוב:

"אברך את אדוני אשר יעצנו ובמלאכת שמים עזרני לחפש וללקוט סייעני, מכל ספרים קדושים שהורני... כה דברי המעתיק ק' זעיר וזעבי"ד ערח"ב בן לא"א (חתימה מסולסלת).

ונעתק לתשוקת הילד... שעשועים יזכה להגות ולהנעים... ויזכה האב והאם... סאלם בן לא"א מ"ו סעיד אלנגאר...".

צברי, שלום בן שלמה

ר' שלום בן שלמה צברי חתום על שטר פסק דין העוסק במכירת קרקע בצנעא בשנת תקס"ט (1809). הוא חתום עם הדיין מרי יחיא משרקי. השטר נכתב לבנייה בת יוסף ימני.

שמו אינו מופיע ברשימת הדיינים בצנעא, ונראה, כי היה מחכמי העיר וממנהיגיה.

צברי, שלמה

בכת"י מן המאה הי"ז נמצא שיר לר' שלמה צברי, ממנו ניתן להסיק, כי חי בעיר ירים שבמרכז תימן.

תוכן השיר "על מימון דננא שירתי דבר נא דברים", ולפי המתרגם והמהדיר מרי אהרן חמדי ז"ל, הכוונה לרב מימון אבי הרמב"ם. לא ידוע זמנו, ואולי חי במאה הי"ב.

בכה"י קל"ג דפים ובו כמאה שירים. בשיר מס' כ"ח כתוב: "תאליף אלמעלם סלימאן אלצברי (חיבור המלומד שלמה צברי)". השיר כתוב "מהררי כתבי סעי יונה מקרית הירים ממגדל בראש הר נבנה וסביבו כפרים".

כה"י שייך למרי אהרן חמדי ופורסם ע"י י"ל נחום.

צברי, שלמה

מרי שלמה צברי נולד באמצע המאה הי"ט כנראה, בישוב אלחבר שבמחוז ארחב, מהלך יום אחד של הליכה מצפון לצנעא.

שמו ידוע לי מתוך דברי אהרן צוברי, נכדו של תלמידו מרי סעיד עואד. מרי סעיד חי בכפר אלחאג'יב במחוז ארחב, לא היה להם מניין בשבתות ולכן היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר הסמוך. שם גם למד תורה אצל מרי הישוב מרי שלמה צברי.

נפטר בישוב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

צברי, שלמה בן סעדיה

ר' שלמה בן סעדיה צברי העתיק את התורה במאה הי"ד עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י רמ"ט דפים, ובהם התורה עד חומש דברים, לג, כט, כולל ניקוד, טעמים, מסורה גדולה וקטנה. בשוליים העליונים והתחתונים לקט ממדרשי חז"ל. בראש כל ספר שער מעוטר, ובו רמזים לסדר הפרשיות בארמית, וכן חלק ממחברת התיג'אן בערבית. הנוסח הקצר בדף 240-247ב', וכן "דרך ידיעת הפרשיות בעברית ובערבית".

בקולופון דף 248ב' כתוב.

"שלמה בן סעדיה אלצברי הכותב".

רשימת בעלים: חודש תשרי בי"ח (לשטרות, תס"ז - 1707) סאלם טוילה, יחיא בן יחיא אלראיבי וסלימאן אלרבאעי.

צברי, שלמה בן שלום

מרי שלמה בן שלום צברי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בקרית אלקאבל, שליד צנעא, בתחילת המאה הי"ט.

הוא חתום על שני פסקי דין בעניין מכר קרקע בקרית אלקאבל בשנת תקס"ט (1809). הוא חתום לפני הדיין מצנעא מרי יחיא משרקי. פס"ד הראשון נכתב לשוכר בן אברהם צארום, והשני נכתב לבנייה בת יוסף צברי.

מסתבר, כי היה דיין או רב העיר או ממנהיגי הקהילה בישוב, ואולי מרי יחיא משרקי כיבד אותו כמאריה דאתרא, ולכן חתם רק אחריו.

צדוק, אברהם בן שלום*

מרי אברהם בן שלום צאלח נולד בצנעא בראש השנה של שנת תרע"א (1910). אמו יוכבד-חמאמה ואדעי. התייתם מגיל צעיר ועול הפרנסה נפל עליו. היה ידידו של מרי אהרן חמדי, ויחד למדו בבית המדרש של מרי יחיא קאפח בצנעא. נשא לאישה את מרת יהודית בת מרי יוסף סרי הלוי.

הוסמך לרבנות, ושימש מרי של בית הכנסת אלכוחלאני בצנעא משנת תרצ"ב (1932) עד עלייתו לארץ.

צדוק בן עובדיה

ר' צדוק בן עובדיה היה משורר, וחי בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן, במחצית השנייה של המאה הט"ז. מידידיו של מרי יחיא אלצ'אהרי, וידוע מספר המוסר שכתב ר"י אלצ'אהרי.

ענו ופרוש ולא נשא אשה. ר"י אלצ'אהרי שר לכבודו שני שירי תהלה, ויחד לו מקום בשתיים ממחברותיו בספר המוסר, ויש להניח, כי היה מידידיו הקרובים ביותר. הוא כותב עליו "בכל ערי מגוריו", משמע, שהיה נודד בתימן.

צובארה, שלמה בן דוד

ר' שלמה בן דוד צובארה העתיק בישוב מגרבה בני חג'אג' שלושה חיבורים באמצע המאה הי"ח: הלכות שחיטה וטרפיות עם פירוש בשנת תקי"ח (1758), ספר הפטריות לכל השנה בשנת תקי"ט (1759) וספר עין יעקב בשנת תקכ"ט (1769).

בני חג'אג' היה ישוב במחוז אלקפלה בצפון תימן. כנראה, שאין הכוונה לישוב מגרבה שבמחוז תעז, בדרום תימן.

מצבו הכלכלי היה קשה כנראה, ובשני הקולופונים של כתבי היד הוא כותב "מתוך דוחק שעה ועול זמן ועול תו' ונערים משיחים עמי". נראה, כי התפרנס מלימוד תורה לתינוקות ומהעתקת ספרים.

כתב היד הראשון הוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בשולי הדף המלוקט מראשונים ואחרונים.

Pages

Subscribe to All