All

מרי יוסף בן אליהו צארום היה מחכמי מרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך הספר חפץ דוד למרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. אחרי שמו כתוב "נר"ו (נטריה רחמנא ופרקיה)", משמע, שהיה בתקופה זו בחיים. יתכן מאוד כי חי בצנעא.

מרי יחיא בן יהודה צארום היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט.*

הוא ידוע מתוך חיבורים שהעתיק וספרים שחיבר. קודם לי"ט באדר א' תרי"א (1851) חיבר את הספר @44"זרע שלום"@55, העוסק בחידושים לתורה, גמטריאות, סודות ונוטריקונים, וכן שירים וקינות המתעדים אירועים קשים שהיו בצנעא בשנים תר"ז-תרי"ח (1847-1858). האירועים כללו התנפלות של שבטים על שכונות היהודים בצנעא, שוד, ביזה ועוד. החיבור מכיל ק"ע דפים. לא ידוע אם החיבור שהיה בפני י"ל נחום הוא הספר שנשדד או שמדובר במהדורה אחרת.

באחת הקינות בחיבור הוא כותב:

מרי יחיא בן שוכר צארום היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בדברי מרי שלום בן יהודה מנצורה, אשר כתב בשנת תר"ג (1843):

"זה הספר הקדוש נכתב לקודש בית הכנסת של הרשב"א הכהן עראקי נע"ג, והוא כתיבת איש קדוש כמו"ר יחיא בן כמו"ר שוכר אלצארום יצ"ו על ידי המשתדל במלאכת הקודש לקבל הנדרים הזקן הישיש מוסא בן הרון אלעזירי יצ"ו, יום ג' ו' בתמוז בקנ"ד (ת"ג - 1843). הצעיר שלום בן לא"א יהודה מנצורה".

מרי נתן בן מרי חלקיה צארום היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרי קודש כאביו, שהיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא.

הוא חתום עם חכמי צנעא על שו"ת עם חכמי הערים רדאע ועדן, בנושא קריאה בס"ת פעמיים או שלוש. חתומים על התשובה מרי יחיא קאפח - החכם באשי, מרי אהרן בן שלום כהן ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. התשובה אינה מתוארכת, ונכתבה, כנראה, בתחילת המאה העשרים.