All

צאלח, שלום

ר' שלום צאלח היה סופר אומן בצנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא היה מן הסופרים והלבלרים המהירים והמקצועיים ביותר. כתב בסגנון סופרי תימן העתיקים, אותיות רחבות וקצרצרות. סופר עליו, שהיה כותב ארבעים ס"ת בשנה. היה חזן מחונן בעל קול ערב, ומראשי בית כנסת צאלח בצנעא.

צאלח, שלום בן חיים

ר' שלום בן חיים צאלח היה מנהיג בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

הוא חתום עם ר' אהרן שלום שחר ור' יחיא בן שלום, בה' בכסלו תרנ"א (1891), על בקשת סיוע לדאוג לאישור כניסה ועלייה לירושלים לבקשת ר' צאלח בן שלום דנוך. הם מאשרים במכתב, כי ר' צאלח עם אשה וילדים ואין לו חובות.

מסתבר, כי החתומים הם מנהיגים באחת הקהילות במרכז תימן, והמכתב מיועד לר' יוסף בן שלום בדיחי כדי שיסייע בידו לעלות.

צאלח, שלום בן יוסף - נין מהרי"ץ,

ר' שלום בן יוסף בן ראב"ד מרי אברהם צאלח, נין מהרי"ץ, העתיק את התורה ויקרא-דברים בסוף המאה הי"ט, כנראה, בצנעא.

כה"י כולל תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג, פירוש רש"י ולקט מנחל קדומים לחיד"א.

בקולופון כתוב:

"ואני הכותב... שלום בן... הר"ר יוסף בן מהר"ר אברהם הדיין... יחיא צאלח בן מהר"ר יוסף בן... מהר"ר צאלח בן יחיא".

צאלח, שלמה בן יוסף - אח מהרי"ץ

מרי שלמה בן מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת ת"צ (1730), והוא אחיו הצעיר יותר של מהרי"ץ. האחים הם: מרי יחיא - מהרי"ץ, אברהם, סעדיה, שלמה, יהודה, צאלח ודוד ובת בשם לולוה.

למד תורה אצל אביו וסבו כנראה. מתורתו ידועים לנו שני חיבורים:

זבח פסח - קיצור הלכות פסח. כתוב בשפה הערבית- יהודית, כיוון שהיה מיועד להמון העם ולנשים שהיו אופות את המצות בפסח. פורסם לראשונה ע"י הר"י קאפח בסידור שיבת ציון, ומאז בכל סידורי עץ חיים.

אגרת המוסר על הזלזול בתפילה ובית הכנסת - פורסם לראשונה ע"י רצהבי.

צאלח, שלמה בן שלום

מרי שלמה בן שלום צאלח נולד בצנעא בשנת תקפ"ב (1822). למד תורה אצל הרב הראשי מרי יוסף קארה. הוא היה מחברי הישיבה הכללית בצנעא שלמדו בבית כנסת צאלח, והוא חתום עם חברי הישיבה ביום רביעי, כ"ג בתמוז תרמ"ד (1884). בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חברי הישיבה ראשון, אך לא שימש ראש הישיבה.

צאלח, שמעון בן יחיא*

ברק, מאה כ'

מרי שמעון בן יחיא צאלח נולד בצנעא בשנת תרע"ט (1919), דור שביעי למהרי"ץ. למד תורה בצנעא אצל מרי יוסף שמן. התייתם בגיל צעיר והיה רעב ללחם. התפרנס מעיבוד עורות בתימן והתחתן בגיל כ"ח שנים, גיל מבוגר יחסית בתימן.

בצעירותו היה מראשי המגינים על בית כנסת צאלח, כאשר הצבא שלח חיילים להרוס את בית הכנסת ומרכז הרוחני המרכזי בצנעא. עוד בתימן קודם לנישואיו ארגן שיעורי תורה לצעירים. בשנת תש"ט (1949) היה שליח מטעם התאחדות התימנים בישראל, סייר בכפרים ועודד את העלייה. במחלוקת הגדולה על היחס לקבלה לא התערב.

צאנע, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה אלצאנע העתיק את פירוש רש"י לתורה ומגילות, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י רכ"ה דפים. קפ"ד הדפים הראשונים פירוש רש"י לתורה, ומדף קפ"ה הפירוש לחמש מגילות. רשימת בעלים שלמה בן מורי אחיא קנה אותו לתשוקת הבן אברהם בן שלמה.

בקולופון דף 184ב' כתוב:

"נשלמו חמשה חומשי תורה... תכון תפלתי ושיח רנתי... זעירא דמן חבריא מחבק אשהתייא... נאם הכותב קל הקלים עפר רגלי הנשפלים זכריא בן סעדיה המכונה אלצאנע. השם ימחול לי על ששגיתי וטעיתי... לפי שכתבתי אותו ואני בצער מרוב הייסורין".

צאנע, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד צאנע העתיק את הספר עין יעקב במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י רכ"ח דפים, ובהם הספר עין יעקב - אגדות התלמוד לסדרים נשים, נזיקין, קדשים וטהרות עם פירוש. עיטר את המסגרות בראשי המסכתות.

בקולופון כתוב:

"תם ונשלם... ספרא זוטרא סעדיה בן אבא מרי מעודד צ'אנע".

צארום, דוד

ר' דוד צארום כתב אוסף של משלי עם ערביים בתוספת למשלים שבתלמוד, במדרש ובאגדה. האוסף מחולק לט"ז כללים, בכל כלל כעשרה משלים. נדפס כנספח לדיואן שירי תימן מהדורת מחבוב, ירושלים תשי"ג. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה חי במאה הי"ט-כ'.

צארום, זכריה

מרי זכריה צארום היה חכם בצנעא, כנראה, באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל חפץ דוד. עסק, כנראה, בטעמים ודרשות לתורה. מרי דוד גמליאל כותב לאחר אזכור שמו "נר"ו" - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר שנכתב בצנעא באמצע המאה הי"ט.

Pages

Subscribe to All