All

ר' שלום בן חיים צאלח היה מנהיג בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

הוא חתום עם ר' אהרן שלום שחר ור' יחיא בן שלום, בה' בכסלו תרנ"א (1891), על בקשת סיוע לדאוג לאישור כניסה ועלייה לירושלים לבקשת ר' צאלח בן שלום דנוך. הם מאשרים במכתב, כי ר' צאלח עם אשה וילדים ואין לו חובות.

מסתבר, כי החתומים הם מנהיגים באחת הקהילות במרכז תימן, והמכתב מיועד לר' יוסף בן שלום בדיחי כדי שיסייע בידו לעלות.

מרי שלמה בן מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת ת"צ (1730), והוא אחיו הצעיר יותר של מהרי"ץ. האחים הם: מרי יחיא - מהרי"ץ, אברהם, סעדיה, שלמה, יהודה, צאלח ודוד ובת בשם לולוה.

למד תורה אצל אביו וסבו כנראה. מתורתו ידועים לנו שני חיבורים:

זבח פסח - קיצור הלכות פסח. כתוב בשפה הערבית- יהודית, כיוון שהיה מיועד להמון העם ולנשים שהיו אופות את המצות בפסח. פורסם לראשונה ע"י הר"י קאפח בסידור שיבת ציון, ומאז בכל סידורי עץ חיים.

אגרת המוסר על הזלזול בתפילה ובית הכנסת - פורסם לראשונה ע"י רצהבי.

ברק, מאה כ'

מרי שמעון בן יחיא צאלח נולד בצנעא בשנת תרע"ט (1919), דור שביעי למהרי"ץ. למד תורה בצנעא אצל מרי יוסף שמן. התייתם בגיל צעיר והיה רעב ללחם. התפרנס מעיבוד עורות בתימן והתחתן בגיל כ"ח שנים, גיל מבוגר יחסית בתימן.

בצעירותו היה מראשי המגינים על בית כנסת צאלח, כאשר הצבא שלח חיילים להרוס את בית הכנסת ומרכז הרוחני המרכזי בצנעא. עוד בתימן קודם לנישואיו ארגן שיעורי תורה לצעירים. בשנת תש"ט (1949) היה שליח מטעם התאחדות התימנים בישראל, סייר בכפרים ועודד את העלייה. במחלוקת הגדולה על היחס לקבלה לא התערב.

ר' סעדיה בן מעודד צאנע העתיק את הספר עין יעקב במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י רכ"ח דפים, ובהם הספר עין יעקב - אגדות התלמוד לסדרים נשים, נזיקין, קדשים וטהרות עם פירוש. עיטר את המסגרות בראשי המסכתות.

בקולופון כתוב:

"תם ונשלם... ספרא זוטרא סעדיה בן אבא מרי מעודד צ'אנע".