All

צאלח, יוסף בן יחיא

מרי יוסף בן יחיא צאלח (לא מהרי"ץ) היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך הספדו על פטירת החכם באשי מרי יחיא קאפח בשנת תרצ"ב (1932). הספדו מוזכר בספר אגרת בוכים.

צאלח, יוסף בן מרי צאלח - אבי מהרי"ץ

מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת תנ"ה (1695). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר בתקופה הקשה שלאחר גלות מוז"ע. הוא אביו של מהרי"ץ, גדול חכמי תימן במאות השנים האחרונות.

עפ"י מסמך, שפרסם מרי עמרם קורח, בניו הם: הבכור מרי יחיא - מהרי"ץ, אברהם, סעדיה, שלמה, יהודה, צלאח ודוד, וכי אלמנתו היא ג'זאל בת סעדיה קנבור. מהרי"ץ כותב באחד המקומות "ומפי א"א נע"ג שמעתי משם מו"ז מה"ר דוד אלקאפח אבי אמא", משמע, שסבו של מהרי"ץ הוא לא סעיד קנבור. ואולי אביו נשא שתי נשים.

צאלח, יוסף בן שלמה

ר' יוסף בן שלמה צאלח העתיק סידור בישוב כ'מר מצפון לצנעא בשנת תק"צ (1830).

הסידור כולל תפילות לר"ה ויו"כ, אשמורות ועוד. מנוקד בניקוד תחתון כמקובל בתקופה האחרונה. נכתב במימון האחים יחיא וג'מיל בני משה שעתאל.

בקולופון בסוף האשמורות דף 15 כתוב:

צאלח בן יחיא

מרי צאלח בן יחיא בן יוסף בן צאלח בן סעדיה נולד בצנעא בשנת תכ"ה (1665). למד תורה אצל הדיין מרי שלום צבטאני (1640-1715). בקונטרס חלק הדקדוק שכתב מהרי"ץ כתוב:

"וכבר ראיתי פסק ארוך ע"ז שנכתב ממהר"ר שלום צבטאני נ"ע בכת"י תלמידו מהר"ר צאלח זלה"ה בחתימת כמה זקנים ת"ח (פרשת נח פסוק ט' "ויהיו בני נח")".

מסתבר, כי רבו הנוסף הוא מרי משה קטיעי, ושניהם היו דיינים בראשות מרי זכריה בן יוסף הכהן.

צאלח, יחיא בן יהודה (ברטי)

ר' יחיא בן יהודה צאלח נולד בעיר ברט שבצפון תימן בשנת תקי"ד (1754). הוא אינו ממשפחת מהרי"ץ, ולכן היו שכינוהו ברטי - ע"ש מקומו.

הוא היה הסוכן של ראשי הקונפידראציה של בכיל בצנעא, והיו לו קשרים טובים עם השלטון. הוא מונה לגזבר ההקדש בהתנדבות, שימש פרנס ועסק בצורכי ציבור באמונה, ייצג את הקהילה בפני השלטון, אסף את כספי המס וכדומה.

צאלח, מרי יחיא בן יוסף - מהרי"ץ

מרי יחיא בן מרי יוסף בן הדיין מרי צאלח נולד בצנעא בשנת תע"ה (1715). הוא גדול החכמים בתימן במאה הי"ח ובמאות השנים האחרונות. הוא נבחר לבי"ד בשנת תקי"ח (1758), ומאז ועד מותו שימש דיין וראב"ד ורב ראשי לכל יהדות תימן.

רבותיו היו סבו מרי צאלח, הדיין מרי יחיא עראקי ומרי דוד משרקי. בצעירותו כתב חיבורים ברוח שיטותיהם של רבותיו ובעיקר של סבו. הוא תמך במנהגים רבים מספרי הדפוס, השו"ע והקבלה, למרות שהם נגדו למנהגי תימן. בשני מקומות בסידור, בהגדה ובהושענות הוא כותב כמנהגי תימן, וכי הוא חזר בו ממה שכתב קודם לכן.

צאלח, יחיא בן יעקב (מהרי"ץ בן יעקב)

מרי יחיא בן יעקב צאלח המכונה גם מהרי"ץ בן יעקב נולד בצנעא בשנת תקס"ד (1804). התפלל ולמד בבית כנסת אלשיך. אין הוא קרוב משפחתו של מהרי"ץ.

מונה לדיין בשנת תקצ"ו (1836), לאחר שנעלם הדיין מרי יחיא בן שלמה אביץ' כשהלך לצפון תימן לחפש את עשרת השבטים, או בשנת תקצ"ט (1839) כאשר נפטר הדיין מרי דוד בן ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ. שימש בבית דינו של ראב"ד מרי יוסף קארה עם הדיין מרי יחיא כהן, ולאחר פטירת ר"י קארה שימש עם בנו, ראב"ד מרי שלמה קארה.

מרי עמרם קורח כתב עליו:

צאלח, סעדיה בן שלמה

מרי סעדיה בן שלמה צאלח היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה ביום רביעי, כ"ג בתמוז בקצ"ה לשטרות (תרמ"ד - 1884), בנושא חוות דעת חכמי הישיבה על פסק דין של חברי בית הדין. חתומים עפ"י הסדר: מרי שלום בן יהודה חבשוש, מרי שלמה שלום צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי שלום שמן, מרי סעדיה בן יוסף משרקי, מרי יחיא בן שלמה קאפח ומרי סעדיה בן שלמה צאלח.

בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום על תקנת ציבור יחד עם חתימת חכמי הישיבה, סה"כ כ"ז חכמים.

צאלח, פנחס שלמה

ר' פנחס שלמה צאלח חתום על שטר קניית חצר בצנעא בשנת תקי"ב (1752) ליעיש בן יחיא סיאני. אחריו חתום ר' יוסף בשארי.

עפ"י הידוע לי, שניהם לא שימשו דיינים בצנעא ולא ידוע מעמדם, ואולי היו מנכבדי וממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בשנה זו, קודם למינויו של מהרי"ץ לדיין ורב ראשי. מהרי"ץ היה הדמות המרכזית במחצית השנייה של המאה הי"ח.

צאלח, צאלח בן מרי אברהם - נכד מהרי"ץ*

מרי צאלח בן ראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ שימש רב בית הכנסת צאלח בצנעא באמצע המאה הי"ט. להערכתי, נולד בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט. במסמך שפרסם רצהבי כתוב, כי ביום ראשון, כ"א באלול בקס"ז (תרט"ז - 1856), חלה מרי צאלח ולא יכל לשמש רב בית הכנסת. במסמך מאשרים את מינוי ר' אברהם בן דוד צאלח למנהיג, ואת ר' שלום בן יוסף ור' שלום בן יוסף קאפח להיות אחראים על הנדרים וקופת הקהל, גבאים בלשוננו.

בשלב ההגהות לספר הגיע לידי ספר דפוס - שו"ע טור או"ח, מהדורת אמסטרדם תצ"ב (1732), ובשולי הדפים מצאתי עשרות הגהות שכתב. ברוב ההגהות כתוב בסופן: מהרי"ץ, רי"ץ או מו"ז (-מורי וזקני).

Pages

Subscribe to All