All

ר' צאלח בן חיים העתיק את התורה בשנת תקס"א (1801), לא ידוע מקומו.

בכה"י קע"ד דפים, ובהם חומשים ויקרא-דברים, כולל הפירושים רש"י ובעל הטורים. נכתב במימון ר' סאלם סעיד.

ר' חיים בן שלמה צאלח העתיק הגדה של פסח בא' בניסן תרנ"ה (1895), לא ידוע מקומו.

בכה"י ר"א דפים, הכוללים גם תפילה עפ"י הקבלה לפני הקידוש מספר חמדת ימים: רבש"ע אתה יודע כי בשר אנחנו, התוספת מא כ'בר ועוד. רשימת בעלים: סלימאן בן שכר טביב.

בקולופון כתוב:

"ספרא חלשא ומסכינא עפר רגלי החכמים חיים בן סלימאן צאלח יצ"ו, נשלמה באחד בניסן שנת תרנ"ה ליצירה".

מרי יהודה בן מרי יחיא צאלח-מהרי"ץ הוא בנו השני של מהרי"ץ, ונולד, להערכתי, בצנעא בין שנת תקט"ו- תק"כ (1755-1760). הערכה זו מבוססת על העובדה, כי במכתבים ששלח לאברהם זכאי מהודו כדי שיסייע בידו להדפיס את ספריו, הוא מזכיר את שני בניו, יהודה ויוסף, כעומדים לשאת נשים. אחיו הבכור, מרי אברהם, שימש רב ראשי וראב"ד לאחר פטירת אביהם בשנת תרס"ה (1805).

מרי יוסף בן חיים צאלח נולד בעיר מנאכ'ה, בדרום מערב לצנעא, בשנת תרמ"ד (1884). בכור לאביו. הוסמך לרבנות ולשחיטה, והיה מראשי הקהילה היהודית בעיר, אך לא שימש רב העיר.

בויכוח על היחס לקבלה שהגיע מצנעא למנאכ'ה, שכן רבים מיהודי מנאכ'ה היו מתושבי צנעא, הוא תמך בשיטת העקשים, והיה מראשי המתנגדים לדרדעים. הוא התנגד אפילו לפשרה של האימאם, לחלק את שני בתי הכנסת בעיר לשתי הקהילות, ועקב כך אף הושלך לכלא. לאחר שהרוחות נרגעו, מונה לשמש רב בית הכנסת בחלקו העליון של העיר - מרכז העקשים, ואילו רב העיר מרי יעקב גיאת שימש רב בית הכנסת בחלק התחתון של העיר של קהילת הדרדעים.