All

ענסי-הקנזי, שלמה בן יוסף בן סעדיה

ר' שלמה בן יוסף בן סעדיה ענסי הקנזי מימן העתקת ספר, בשנת ק"ב (1342).

יהודה לוי נחום פרסם את דף הקולופון של כה"י שנותר בידינו. גוף כתב היד לא נמצא בידינו.

מדף הקולופון ניתן להסיק, כי הסופר הוא בניה בן סעדיה בן כלב בן מחפוץ' אלבאולי, וכי השלמת הכתיבה היתה ביום שלישי י' באייר אתרנ"ג לשטרות (ק"ב - 1342). לא ידוע איזה ספר הועתק. הסופר הוא לא בניה, הסופר המפורסם מצנעא, אשר חי כמאה שנה מאוחר יותר בצנעא.

עפגין, יוסף

מרי יוסף עפגין היה מחכמי צנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי מרי שלום מנצורה בספרו נר מצוה. הוא היה מקובל אלהי. נראה, כי רבי שלום מנצורה לא הכירו היטב.

עפגין, יוסף בן זכריה הלוי

ר' יוסף בן זכריה הלוי עפגין כתב הקדמה לסידור ופיוטים בשנת תרפ"ג - 1923, לא ידוע מקומו. בכה"י שיר "אילת אהבת בשחר עמדה" מאת ר' "סעיד עפגין" בעמודים 5-2. פיוט נוסף "יום זה בו נפקדו כל יצורי עולמים". בראש כותרת "שנת התרפ"ג (1923) פזמון ליום ר"ה סי' יוסף בן זכריה הלוי עפגין".

עפגין, סעדיה בן אברהם

ר' סעדיה בן אברהם עפגין העתיק דיואן, ובו שירים רבים שחיבר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקומו.

בכה"י פ"א דפים, ובדף 71 ב' כתוב שמו: סעיד בן אברהם עפגין. פירוט השירים נמצא בספרו של יהודה לוי נחום צוהר. שיריו נמצאים גם בכתב יד בר אילן 2/737.

עפרי, אברהם בן יחיא

ר' אברהם בן יחיא עפרי העתיק את ספר ההפטריות בישוב גמימת שהארה בשנת תרכ"ט (1869). הישוב גמימה היה במחוז ד'מאר, ואף משפחת עפרי חיתה בישוב גמימה, ויש להעריך כי סופרי משפחת עפרי הם בני משפחה (ע"ע הבא).

בכה"י קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי יב"ע לאחר כל פסוק. מנוקד עם טעמים. בסוף כה"י ברכות ההפטרה, וכן "בקשה", הפותחת במלים "הקבצו ושמעו רעי וחברי" מר' סעדיה בן יוסף. בכה"י לוח עיבורים לשנים תרס"ג - תשי"ט.

בקולופון דף 149 א' כתוב:

עפרי, מסעוד בן שלום

ר' מסעוד בן שלום בן סעדיה עפרי העתיק את הספר שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בן יהודה בדיחי, ביום שלישי י"ה לחדש סיון תר"ס (1900) בישוב גמימה שבמחוז ד'מאר. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי הרשום בראש כתב יד של סידור, אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).

בכה"י ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של מהרי"ץ זבח תודה.

בקולופון כתוב:

"נשלמה מלאכת הקודש... ביום ג' י"ה לחודש סיון שנת ברי"א לשטרות (תר"ס - 1900), והכותב... מסעוד בן לא"א סאלם בן סעיד אלמכונה אלעפרי במאתא אלגמימה".

עקבי, אברהם

ר' אברהם עקבי חתום על שטר התחיבות בירושלים בשנת תרצ"ג (1933) לאברהם בן יעיש עקבי. אולי היה מנכבדי הקהילה התימנית בירושלים. יתכן גם, כי הוא חתום בתור עד בלבד.

עקבי, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום עקבי העתיק את הקונטרס זבחי אלהים, העוסק בהלכות שחיטה וטרפיות לראב"ד צנעא מרי יוסף בן שלום קארה, במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו, ויש להעריך כי חי במרכז תימן.

בכה"י פ"א דפים.

בקולופון דף 80 ב' כתוב בשם סעיד בן סאלם עקבי, והוא, כנראה, המעתיק. באותו דף כתוב שם הבעלים מוסא בן סאלם עקבי, כנראה, אחיו.

עראמי, חיים

מרי חיים עראמי היה מחכמי תימן בתחילת המאה העשרים, דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ. לא ידוע מקומו, ועפ"י שם משפחתו מוצאו, כנראה, מהישוב עראם.

הוא ידוע מתוך שני חיבורים, פירושים לדיואן בשם @44פרי חיים@55, וכן פירוש נוסף בשם @44מסגרת השלחן@55.

עראקי, אהרן בן דוד הכהן

מרי אהרן בן דוד הכהן עראקי היה דיין וראב"ד בצנעא, בשנים שלפני גלות מוז"ע בשנים תכ"ט (1669) עד שנת תל"ח (1678), ובכל מקרה לא יאוחר מגלות מוז"ע, היא, שנת תל"ט (1679).

הוא חתום על שטרות ופסקי דין עם מרי שלמה מנזלי, שהיה דיין קודם לגלות מוז"ע ומונה לראב"ד לאחר הגלות.

השטר הראשון הוא מיום חמישי כ"ג באלול תכ"ט (1669) בצנעא, בעניין קניית בית ע"י ישועה בן אברהם צארום מיחיא בן יהודה לדאני-קאפח. חתומים מרי אהרן בן דוד הכהן ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי. לדעת שלמה גויטיין, מרי אהרן כהן החתום הוא ממשפחת עראקי.

Pages

Subscribe to All