All

ר' אהרן בן עזרא אלעזר עראקי הכהן נולד בתימן במחצית הראשונה של המאה הי"ט, ואולי אף בצנעא.

הוא ידוע מתוך חיבור העוסק בהלכות שחיטת העוף, שכתב בכלכותא שבהודו בשנת תרל"ו (1876). הוא, כנראה, ממשפחת עראקי המפורסמת מצנעא שנסע להודו, תופעה נפוצה בתימן בתקופה זו, בה היו קשרים רבים בין תימן להודו. מהרי"ץ עמד בקשרים עם מנהיגים בהודו, כדי שינצלו את קשריהם וידפיסו את ספריו באירופה. מצאנו גם העברת סחורות בין הודו לתימן, וכן בעלי תפקידים רוחניים מתימן ששמשו בקודש בהודו, וכן נשים יהודיות מתימן שנשאו ליהודים בהודו. כה"י בן עשרה עמודים, הכולל כ"ג סעיפים ונמצא בספריית ששון.

מרי אהרן בן שלמה עראקי הוא אחיו של הדיין מרי פנחס בן ר' שלמה עראקי, אשר התנגד לשינוי המנהגים בצנעא במאה הי"ח. להערכתי, נולד בצנעא בסוף המאה הי"ז, וחי דור אחד לפני מהרי"ץ, כפי שכותב עליו מהרי"ץ כדלקמן.

הוא ידוע בעיקר מדבריו של מהרי"ץ, ושמש רבו של מהרי"ץ. בסידור עץ חיים (חלק א' כ"ט ב') כותב עליו מהרי"ץ:

"והא לך מה שמצאתי כתוב בכתיבת יד החכם השלם כמהר"ר פנחס בן כמהר"ר שלמה הכהן עראקי, אחיו של מורינו כמה"ר אהרן הכהן זכר כולם לברכה".

ר' אלעזר בן אהרן סעדיה הכהן עראקי נולד בתימן, ואולי בצנעא, בתחילת המאה הי"ט. הוא התפרסם כאשר הקים בכלכותא שבהודו בשנת תר"א (1841) את בית הדפוס היהודי הראשון. במשך ט"ז שנים הדפיס כ"ה ספרי קודש: סידורים, פיוטים, ספרי הלכה, אגדה ומוסר, בעיקר לצורך הקהילות היהודיות בתימן ובהודו. הספר התימני הראשון אשר הדפיס הוא קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. בית הדפוס שבק חיים בשנת תרי"ז (1857).

הוא היה תלמיד חכמים, ושימש, כנראה, מרבני הקהילה, הוא הסמיך שוחטים ושמש חזן בהודו. הוא חיבר פיוטים ושילבם בתוך ספרו "ספר הפזמונים", שהדפיס בעצמו בשנת תרט"ז (1856).

ר' דוד בן יחיא הכהן עראקי העתיק בקשות, מעשיות וילקוטים לשימוש עצמי בשנת תרנ"ו (1896). לא ידוע מקומו.

בכה"י מ"ה דפים קטנים, י"ז שורות בעמוד, כחמש מלים בכל שורה.