All

עמראני, שלמה בן שלום

רב עיר, יאפיד - מרכז תימן, מאה י"ח-י"ט

מרי שלמה בן שלום עמראני היה מרי של הישוב יאפיד, העיר הראשית בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט.

ר' יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859), ובשנה זו מתארו כישיש. לפי זה, נראה, שנולד בשנת תק"מ (1780) בערך. ספיר כותב בתיאורו, כי הישוב מנה נ"ב בתי אב, רובם עשירים ולהם שני בתי כנסת. הבית הגדול בישוב היה ברחוב התחתון שבעיר "בראשות הרב הישיש חכם משכיל ושנון מרי סלימאן אלעמראני. הוא עסוק בפרקמטיה בסיוע בניו, ואת מרכולתו נושאים צמד חמורים, והוא מהמקיים את האמור מתרושש והון רב".

עמרן, שלמה בן שלום

ר' שלמה בן שלום עמרן העתיק את ספר השחיטה שערי קדושה שחבר מהרי"ץ במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו. ואולי הוא מרי שלמה בן שלום עמראני או עמראן.

בכה"י כ"ג דפים, כ"א הדפים הראשונים הם הקונטרס שערי קדושה, ושני דפים פירוש רש"י לתורה בראשית כ"ה, ב - כ"ז, מ'. יתכן, ונותר בידינו רק שני דפים מפירוש רש"י לתורה, ויתכן, כי מדובר בתלמיד שהעתיק כחלק מלימודיו ולא כתב יותר.

בקולופון כתוב:

"והכותב הצעיר שלמ(ה) בן שלום... עמרן".

שמו כתוב גם בחתימה מסולסלת בראש הכה"י.

ענסי, דוד בן חלפון

מרי דוד בן חלפון בן דוד ענסי היה רבו של הסופר המפורסם בניה. חי בצנעא באמצע המאה הט"ו. הוא ידוע לי מתוך אחד מכתבי היד של התורה שהעתיק תלמידו ר' בניה הסופר.

כה"י הוא תורה עם ניקוד, טעמים ומסורה קטנה וגדולה, וכן מחברת התיג'אן שהעתיק בצנעא בחדש טבת ר"ל (1470). כה"י הוא ענק תרמ"ח דפים. חשיבות כה"י היא גם בהערות של מרי יחיא בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ובאחת מהן הוא כותב "שמעתי מפי מורי אבא מורי יצ"ו בשם האר"י זלה"ה" (ע' 212, 266, ועוד).

בקולופון כתב ר' בניה הסופר:

ענסי, דוד בן סעדיה

ר' דוד בן סעדיה ענסי הזמין ומימן את העתקת הספר מורה נבוכים לרמב"ם. הכתיבה הושלמה ביום חמישי כ"ו בסיון שנת אתרצ"א לשטרות (ק"מ - 1380), בעיר טוילה שבמרכז תימן. את כה"י העתיק ר' שלום בן עזרא הקנזי, כנראה, ממשפחתן, עיין ערך הבא.

בכה"י קצ"ב דפים, והוא כתוב בשפת המקור כפי שכתב הרמב"ם בערבית באותיות עבריות. בשוליים הערות בכתיבות שונות, כמו מדרש בן ישעיה (דף 25 א'), רב סעדיה הכהן (?) אלפיומי ז"ל (ד' 47 א).

בקולופון כתוב:

ענסי, חלפון בן דוד

ר' חלפון בן דוד ענסי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם לסדר טהרות בעיר צברה שבמרכז תימן בשנת רנ"ז (1497).

יחוסו המלא הוא: חלפון בן דוד בן אברהם בן ישע בן שלום בן עזרא בן שלום בן מנצור בן יחיא בן כת'יר בן יוסף בן מחפוץ' אלענסי בן יוסף הקנזי.

ענסי, מופת בן סעדיה

ר' מופת בן סעדיה ענסי העתיק בעיר טוילה ממערב לצנעא שני כתבי יד לפחות: הלכות הרמב"ם ופיה"מ לרמב"ם, באמצע המאה הי"ד.

כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל) הוא משנה תורה לרמב"ם ספר משפטים ושופטים וקטע מספר קדושה. כה"י הועתק בניסן שנת קי"ז (1357) בעיר טוילה. בכה"י קכ"ב דפים, והועתק במימון ר' מסעוד בן זכריה בן יפת הלוי.

בקולופון כתוב דף צ"ז, ב:

"נשלם... ניסן שנת אלפא ושית מאה ושתין ותמני שנין לשטרות (קי"ז - 1357)... במדינת אלטוילה... סימן טוב על מריה מסעוד הלוי בן זכריה הלוי בן יפת הלוי יש"ל... הלבלר הקטן מופת ביר' סעדיה ביר' עמרם אלענסי".

ענסי, סעדיה בן בניה

ר' סעדיה בן בניה בן סעדיה ענסי העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספר שופטים בעיר טוילה בשנת קמ"ב (1382).

בכה"י ר"ה דפים. יתכן שכה"י מורכב משני כתבי יד שונים שנכרכו יחדיו.

ר' סעדיה ענסי העתיק את ספר שופטים הנמצא בכה"י בדפים 114 ב' - 203 ב'. בדפים 6 - 205 קטעי שטרות, וכן ספר משפטים לרמב"ם, שהועתק, כנראה, בעיר צעדה שבצפון הרחוק של תימן, במימון ר' סעדיה בן אברהם בשנת קמ"ב (1382). ואולי ר' סעדיה ענסי העתיק גם חלק זה.

בקולופון ישנו נסיון לשנות את שם הכותב ל"יהודה בן דוד בן בניה".

בקולופון כתוב:

ענסי, סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד בן חלפון ענסי הזמין ומימן את העתקת התורה, מהסופר המפורסם ר' בניה, בצנעא בשנת ר"ל (1470). אביו מרי דוד בן חלפון ענסי (ע"ע), היה רבו של הסופר ר' בניה.

כה"י הוא ענק תרמ"ח דפים, ובהם התורה, מנוקד עם טעמים, מסורה גדולה וקטנה ומחברת התיג'אן. בשולי הדפים הערות בכתב ידו של מרי יחיא בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז.

פירוט הקולופון כתוב בערך: ענסי, דוד בן חלפון.

הוא אולי כתב פירוש להלכות הרמב"ם ספר קדושה הלכות שחיטה, בשנת אתשנ"ז לשטרות (ר"ו - 1446). חלק זה בכה"י (בהמ"ל 699) בדפים 47 ב' - 95 ב'.

ענסי-טוילי, שלמה בן יוסף בן דוד

ר' שלמה בן דוד טוילי ענסי העתיק או מימן את העתקת התורה, כנראה, בצנעא בשנת רס"ח (1508).

בכה"י קל"ו דפים על קלף, עם טעמים מסורה גדולה וקטנה. בסוף כה"י פיוט "שירו לה' שיר חדש", שיר המיוחס לר' אברהם בן חלפון, הכתוב במספר כתבי יד של התורה מתקופה זו, לאחר מחברת התיג'אן. שם כתוב "יהוסף בן בניה ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש סעיד)... חתמתיה שנת אתתי"ט לשטרות (רס"ח - 1508)".

כה"י בבעלות משפחת ג'מיל, אשר הביאוהו לארץ מאזור צעדה בצפון תימן במאמצים מרובים, ומסרוהו לפקדון בביה"ס הלאומי בירושלים.

Pages

Subscribe to All