All

ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).

בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.

בקולופון כתוב:

"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון ביר' עזרא ביר' סעדיה".

ר' אברהם בן אברהם עמראני היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא ידוע לי ממסמכים חדשים שהתגלו לי לפני מספר חדשים, מסמכים השייכים לשלמה טיירי מקרית אונו. רובם קשורים במשפחתו ובאביו, ר' צבי בן אברהם טיירי, ראש בית הכנסת טיירי בצנעא ומעשירי העיר.

מסמך זה מיום רביעי כ"א באייר בקו"ץ לשטרות (תרמ"ה - 1885), והוא מסמך צוואה של דוד בן יחיא שלמה, המתייחס גם לאשתו מרים בת שלמה טיירי. חתומים ר' שלום בן שלמה אלדאר ור' אברהם בן אברהם עמראני.

ר' יהודה בן יוסף עדוי עמראני העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. כה"י נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה חדאד-תאם. נראה, כי שם משפחתו הוא עדוי, וכאשר עזב את העיר עמראן כונה עמראני.

בכה"י קכ"א דפים, ובהם: הלכות שחיטה לרמב"ם, חסרים כמעט כל שלושת הפרקים הראשונים (דפים א- יז, ב), הספר זבח שלמים לר' יהודה דיואן (ד' יח, א-מד, ב'), פירוש מרי נתנאל בן יצחק להלכות שחיטה לרמב"ם משנת רכ"ה (1465) (ד' מה, ב-סד, א), פירוש התקבצו חכמים למרי משה אלבלידה להקדמת פיה"מ לרמב"ם (ד' סה, ב) ופירוש הלכות שחיטה לר"מ בלידה (ד' סו א- קכא, ב).

ר' סעדיה בן שלום עמראני כתב תשובה או שהוא הבעלים של כה"י. כתב היד מהמאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת כתיבת התשובה, ומקומו של ר' סעדיה עמראני. התשובה היא בת שני עמודים, ועוסקת בענין מלאכה ביום טוב ובענין הקריאה בתורה. בעמוד הקודם כתוב "אני הצעיר סעיד בן סאלם אלעמראני". בכתב היד תשובה נוספת העוסקת בנושא אישות.