All

ר' שלמה בן שלמה בן יחיא יהודה עמר העתיק את סידור פעמון זהב ע"פ חידושין, שחיבר מרי יצחק ונה, בשנת תרל"ו (1876) בישוב סדאת. ברור, שאין הוא החכם מצנעא מרי שלמה בן שלמה עמר, אשר נפטר בשנת תרל"ב (1872). בכה"י קפ"ב דפים, יש בסידור תוספות רבות ביחס לסידור של ר"י ונה, כמו תוספות מספר חמדת ימים ועוד. בראש כה"י חמשה דפים "תיקון ללילי שבתות וימים טובים".

בדף 182א' נמצא שטר, בו כתוב, כי ניתן כתב היד לבנו דאוד ביום רביעי י"ב טבת תר"ן (1890). נכתב במימון ר' שלום בן יחיא יעקב הלוי.

בקולופון כתוב:

ר' יהודה כהן עמראן היה ראש קהילה במחוז חוגריה במאה העשרים. נולד, כנראה, בתחילת המאה העשרים או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ט. הוא החליף בתפקיד את חמיו מרי שלום עמראן, ושמש בתפקיד בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא היה נאמן ותקיף, וכולם חבבוהו. הוא הפך לאגדה. השתתף בישיבות בית הדין, למרות שלא היה חכם, אלא רק מכוח סמכותו וקשריו עם השלטון. מכוח מעמדו, תיקן שאין ללכת לערכאות גויים קודם שבעל הדין פונה לבי"ד לערכה של היהודים. אחד מתפקידיו העקריים כראש קהילה - עאקל, היה לאסוף את המסים ולהעבירם לשלטון, ולייצג את הקהילה בפני השלטון.

מרי יחיא צאלח שלום עמראן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בדאר סעיד סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על הסכם בנושא הנהגת ציבור בבית הכנסת של דאר סעיד וטענה על פגיעה. ההסכם הוא מכ' בשבט תש"ח (1948), וחתום עליו גם ר' חיים בן שלום בדוח. ההסכם קובע, כי ר' מסלם וחש ישלם לבעל דינו יחיא סאלם מעוצ'ה סכום של שלשה ריאל פיצוי על העלבתו, וכי ר' מסלם וחש הוא הראשון לכל דבר שבקדושה בבית הכנסת.

מרי שלמה בן שלום עמראן היה דיין בבי"ד של הישוב דאר סעיד במאה העשרים.

הוא ידוע מתוך פסיקה העוסקת בהסדרת השחיטה בישוב דאר סעיד. הפסיקה נושאת את התאריך ח' בניסן, ולא כתובה השנה. בשטר מוזכר, כי ר' מסלם וחש הוא השוחט המוסמך בישוב, וכי ליחיא מעוצ'ה אין סמכות להביא שוחט אחר בישוב, ואם יביא יקנס. ר' מסלם וחש מוזכר בפסקי דין נוספים. עפ"י שטרות ופסקי דין שבהם מעורב ר' מסלם וחש נראה, כי גם שטר פס"ד זה שחתום עליו מרי שלמה עמראן הוא בין שנת תרצ"א (1931) לשנת תש"ח (1948).