All

עמר, יוסף בן אהרן הלוי*

מרי יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת תרע"א (1911). בילדותו למד אצל מלמדי תנוקות, מגיל י"ב שנים למד אצל גדולי הלמדנים וחכמי התלמוד בצנעא: מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', מרי שלום קורח ומרי רצון-רצ'א צארום.

קודם להקמת המדינה בשנת תש"ד (1943) עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בירושלים. התפרנס מהיותו סופר סת"ם ומכתיבה עד לפרישתו לגמלאות ממשרד הדתות.

לפרסום הגדול זכה בזכות מפעל חייו: @44ניקוד התלמוד הבבלי כמסורת יהודי תימן@55, מפעל שנמשך כעשרים ושש שנים. בשנים תשי"ט - תשל"ט עסק בכתיבה ובניקוד התלמוד, ובשנת תשמ"ו זכה והשלים את ההוצאה לאור של עשרים כרכי התלמוד.

עמר, יחיא

מרי יחיא עמר היה מחכמי העיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. יש להעריך, כי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא מוזכר כרבו של מרי שלמה עמר, מנהיג יהודי שיבאם בדור העלייה לארץ.

לדעת עמרם עוזרי מרי יחיא עמר היה רבו ודוד של מרי שלמה עמר, והוא כנראה חמיו של סבו - מרי ישראל עוזרי רב העיר בית עד'אקה, שכן ר"י עוזרי התחתן עם ג'זאל בת מרי עמר מהעיר שיבאם.

עמר, יחיא בן משה

מרי יחיא בן משה עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא בסוף המאה הי"ח.

הוא חתום עם חכמי צנעא בחודש אלול שנת תקצ"ב (1832) בדיון המשפטי בענין ירושת עואץ, נושא אשר העסיק את בתי הדין בעדן ובצנעא, החל מתשרי תקע"ג (1812) עד שנת תקע"ד (1834). הוא חתום רק על התשובה משנת תקצ"ב (1832), ואיתו חתומים הדיינים והחכמים: מרי דוד צאלח הדיין, מרי יחיא כהן הדיין, מרי יחיא אביץ הדיין, וכן מרי אברהם עשרי, מרי אברהם יצחק, מרי שלמה צ'אהרי, מרי אהרן גיאת, מרי יחיא בן משה עמר, מרי יחיא בן שלמה חמדי, מרי עואץ מני ומרי סעיד בן מרי.

עמר בן סעדיה

ר' עמר בן סעדיה העתיק את ספר ילקוט דוד בישוב גבל עמר במאה הי"ט. הוא חי בישוב קרית אלחיזי, והתפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים בישובים השונים. לא ידועה שנת הכתיבה.

בכה"י קנ"ח דפים, בהם העתיק את הספר ילקוט דוד לר' דוד בן נפתלי קירץ פוזנר. העתיק עפ"י מהדורת הדפוס. נכתב במימון ר' שלום יצחק.

בקולופון כתוב:

"נשלמה... (יו)ם שני דהוא תמניא יומין לחדש תשרי שנת ב במאתא גבל עמר... על שם... סאלם יצחק... והכותב... עמר ככמא"ר סעיד מן קרית אלחיזי".

עמר, סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד עמר היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

פיוט שכתב נמצא בכתב יד מן המאה הי"ט, ובו לקוטים בהלכות שחיטה, וכן פיוטים ממרי שמעון שבזי בנו של מרי שלום שבזי כנראה.

מרי סעדיה עמר מוזכר גם בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא, וכתב את ספרו בין שנת תקצ"ה (1835), לשנת תרי"ז (1857). הוא מוזכר בספר בלי שם אביו דוד, ויש להניח שמדובר באותו חכם. וא"כ, יש להעריך, כי חי לכל המאוחר באמצע המאה הי"ט.

עמר, סעדיה בן עוגאן הלוי

ר' סעדיה בן עוגאן הלוי עמר העתיק סידור לשלושה רגלים בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה.

הסידור כולל את ההגדה של פסח ומנהגים המאפיינים את שאר אזורי תימן, ובהם שילוב בין מסורת תימן למנהגי השאמי וספרד.

בפתיחה לסידור כתוב:

"סידור לשלושה רגלים... וברכת רבים כפי מנהגינו אנו הק"ק צעדה תצדי ותחרוב... והכותב סעדיה בן מ"ו א"א עוגאן בן משה בן שלמה המכונה עמר הלוי וצ"ו".

עמר בן סעדיה בן עמר

ר' עמר בן סעדיה בן עמר העתיק סידור לסוכות, הושענות ושמחת תורה במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים, בנוסף על הכתוב בקטלוג של ספריית אוטובה, שהכין יהודה רצהבי.

עמר, סעדיה בן שלום הלוי

מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682). לא ידוע עליו פרטים ביוגרפיים. ידוע, כי בשנת תע"ה (1715) מונה לדיין בהרכב של מרי שלום בן עמרם הלוי חמדי ראב"ד, והדיין השני מרי יוסף בן סעדיה בשארי. הוא שמש דיין שלישי. זהו הרכב בית הדין הקבוע השלישי לאחר גלות מוז"ע.

הוא חתום על פסקי דין עד שנת תצ"ה (1735), ולאחר שנה זו לא נמצאו חתימותיו, למרות שנפטר כ"ב שנים מאוחר יותר.

שמו מוזכר במסמך בית דין עם הדיין מרי משה קטיעי. המסמך עוסק בבית הכנסת אלשיך בצנעא.

מהרי"ץ מזכיר את מרי סעדיה עמר וכותב:

עמר, שלמה בן יחיא

מרי שלמה בן יחיא עמר היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור, חתומים עמו: מרי שלמה סאלם צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. הוא חתום מספר כ"ו מתוך כ"ח החתומים.

עמר, שלמה בן יעיש

מרי שלמה בן יעיש עמר נולד בשנת תרנ"ו (1896), כנראה, בעיר שיבאם שבמרכז תימן. הוא ממשפחתו של מרי יחיא בדיחי מחבר שו"ת חן טוב, אשר גלה מצנעא לשיבאם עקב רדיפות השלטון. למד תורה אצל דודו מרי יחיא עמר ומרי יחיא זביב. התפרנס ממסחר.

התפרסם כענו גדול, רודף שלום ומשכין שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, בעל קול ערב שרבים היו באים לשמוע את תפילתו. עסק רבות בהצלת יתומים מידי המוסלמים.

הוא מונה להיות רב העיר וראש הקהילה היהודית בשיבאם, להערכתי, ברבע השני של המאה העשרים. הוא התכתב עם חכמי צנעא וחכמי העיר.

Pages

Subscribe to All