All

ר' שלום בן דוד עראקי העתיק בצנעא את חיבור אביו מרי דוד - קיצור זבחי אלהים, עפ"י הערכה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. החיבור הוא קצור לקונטרס בהלכות שחיטה וטרפיות שחבר הרב הראשי מרי יוסף קארה. בהקדמה הוא מזכירו וכותב עליו זלה"ה, משמע, שהרב הראשי לא היה אז בחיים, וא"כ, מדובר לאחר שנת תק"ט (9184).

החיבור הוא קונטרס בן עשרה דפים, ועפ"י דברי ההקדמה נראה, כי הוא ולא אביו מחבר הקונטרס, כתב את ההקדמה לחיבור וקבע את שם החיבור.

להלן דבריו בהקדמה:

מרי שלום בן יוסף כהן עראקי נולד בצנעא בשנת תר"ב (1842) בערך. הוא היה מקבוצת העולים לא"י אשר מנתה מאות משפחות. הם התעכבו כחמשה חודשים בעיר הנמל חודידה, ולאחר תלאות עלה עם אביו אחיו שלמה וחיים והגיעו לירושלים בראשית חודש ניסן תרמ"ב (1882). בהנהגת הקהילה שמשו מרי יוסף עראקי ומרי יחיא צארום. בשנת תרמ"ד (1884) נפטר מרי יוסף עראקי, ומרי יחיא צארום שמש ראב"ד בחברת מרי שלום עראקי ומרי יוסף מסעוד. בשנת תרע"ז (1917) נפטר מרי יחיא צארום, ובראש הרכב בי"ד ורב ראשי לקהילה התימנית בירושלים שמש מרי שלום עראקי עד לפטירתו. בשנים אלו שמש עם מרי שלום בן יוסף אלשיך ומרי דוד בן מרי סעדיה קאפח.

מרי אברהם בן משה בן יוסף הלוי ערוסי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תרלי'ח (1878). בילדותו עברה משפחתו לגור בעיר מחוית ממערב לצנעא ולכוכבאן. למד תורה אצל מרי יחיא בר' יחיא חמדי.

עסק רבות בלימוד תורה, והוסמך לרבנות ע"י בי"ד צנעא. הוא אף הוסמך לדיינות. עסק בהרבצת תורה לתינוקות שב"ר. בנדודיו בתימן הכיר רבים מזקני וחכמי תימן, ומהם למד חכמה רבה הן תורנית, הן חכמה כללית, והן פולקלור עשיר כאגדה משלים חידודים אשר באו לידי ביטוי בחיבוריו הרבים. הוא סייר בתימן, ותיאר בפרוטרוט את העיר עדן וחכמיה. שמות רבים של חכמי העיר מתחילת המאה העשרים לקחתי מספריו.

מרי יחיא בן שלום ערוסי נולד בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא היה אחד מחביריו ללימוד תורה של מרי סעדיה בר' יוסף עוזרי, מנהיג בית כנסת אלאוסטא, ורבם של מרי יוסף צוברי הרב הראשי ליהודי תימן בת"א וכן מרי מאיר צובירי זצ"ל רבה של גדרה. חתנו הוא מרי שלום בן יהודה טובי.