All

ר' זכריה בן שלום עראקי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה הכ', בישוב אלהג'ר, במחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן.

בצעירותו, בשלהי מלחמת העולם הא' או בסופה, עלה לארץ דרך מצרים. בשנת תרצ"ד (1934) השתקע בת"א. הוא שמש מוהל ושוחט.

העתיק מספר דיואנים וחיבר קובץ תפילות. עשה מאמצים גדולים למצוא כתבי יד רבים וערך מחקרים בתחום של שירת תימן. את הדיואן הראשון החל להעתיק בשנת תרצ"ז וסיים בשנת תש"ה.

בהקדמה לדיואן כתב:

ר' יהודה בן מרי חיים עראקי היה מחשובי הקהילה היהודית בצנעא בתחילת המאה העשרים. מרי עמרם קורח, המקור העקרי לחכמי צנעא ומנהיגיה במאות השנים האחרונות, לא מזכירו כמנהיג רשמי. שמו מוזכר בספר חכמי היהודים בתימן, שהחליף בתפקיד חכם באשי את מרי שלום בן יחיא גמליאל כאשר נפטר. מרי שלום גמליאל נפטר בשנת תרצ"ד (1934), ולפי זה שמש חכם ראשי משנה זו, לא ידוע עד מתי.

נראה, כי הוא בנו של הדיין מרי חיים עראקי (ע"ע קודם).

מרי יוסף בן מרי יחיא בן ר' שלום נשיא קהילת יהודי צנעא, נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח בצנעא. היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא מוזכר בויכוח ההלכתי הממושך, שהיה בצנעא, בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים. אף בנו ר' אהרן היה מעורב בנושא, ושניהם תמכו במסורת המשפחתית - הוא מרכז השאמי בצנעא - לנהוג עפ"י השו"ע ולא כמנהג הקדום בתימן שיצג מהרי"ץ.

מרי יחיא בן חיים היה חכם בתחילת המאה העשרים. לא ידוע היכן נולד וחי, אך ידוע מתוך ספרו, כי בעקבות נדודיו ומצבו הקשה הגיע לעיר כוכבאן שבמרכז תימן, ושם כתב את ספרו.

ספרו @44תועלת ישראל@55 נכתב בכוכבאן בשנת תרס"ד (1904), והוא לקוטים לתורה לחומשים ויקרא, במדבר ודברים.

בכה"י קנ"ח דפים, ולא ידוע אם כתב גם לחומשים בראשית ושמות.