All

עזאני, צאלח יחיא

ר' צאלח יחיא עזאני היה מהאנשים הנכבדים ברדאע בשנת תרפ"ח (1928). הוא חתום על כתובה עם ר' שמעון נסים מרחום לזוג סאלם בנדואד וצ'ביה עורקבי.

הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בעיר ואף לא מבעלי התפקידים הרשמיים בעיר. יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

עזרא בן שלום עזרא

ר' עזרא בן שלום עזרא העתיק את הכתובים מהתנ"ך בעיר טוילה בשנים ק"ח - קי"ו (1348-1356). יתכן, והוא אביו של ר' שלום בן עזרא הקנזי, אשר העתיק בטוילה את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בשנת ק"מ (1380), לדוד בן סעיד ענסי.

בכה"י של הכתובים קנ"ח דפים, ובהם רות (חסר בתחלתו), איוב (חסר באמצע), שיר השירים וקהלת. ניקוד עליון עם תרגום רס"ג אחרי כל פסוק. בחלק מהדפים פירושים מהמדרשים. נכתב לשמוש אישי.

בקולופון אחד בסוף ספר איוב כתוב:

"שנת אתרס"ז שנין לשטרות (קי"ו - 1356) במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עזרא בירב שלום בירב עזרא".

בקולופון נוסף כתוב:

עינא, זכריא בן יוסף

ר' זכריא בן יוסף עינא העתיק שני חיבורים בישוב צ'ראב, שלש מגילות בשנת תרל"ב (1872), והגדה של פסח בשנת תרל"ו (1876).

כה"י הראשון הוא שלוש מגילות (כת"י היכל שלמה). בכה"י חמישים דפים, עם (תרגום) "יונתן בן עוזיאל ופירוש... רש"י זלה"ה". בכה"י תיקון ליל שבועות, פיוטים לפורים ושבועות, קינה בערבית לחנה ושבעת בניה.

בקולופון כתוב:

"נשלם... הכותב זכריא בן יוסף עינא מן קרית צ'ראב... יום שני ר"ח מנחם שנת בקפ"ג לשטרות (תרל"ב - 1872)".

כתב היד השני הוא הגדה של פסח משנת תרל"ו (1876). בכה"י ט"ר דפים, כולל תרומה הבדילנו, "מא כ'בר" כמקובל בהגדת מתקופה זו ועוד.

עכברי, יחיא

מרי יחיא עכברי כתב וערך סידור. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. להערכתי, חי במרכז תימן ואולי בצנעא, במאה הי"ח.

הוא ידוע מתוך שלוש הפניות, אשר מפנה אליו מהרי"ץ, ולפי זה יש להעריך, כי חי במרכז תימן ואולי אף בצנעא עשרות שנים לפני מהרי"ץ כנראה, במאה הי"ז. חיזוק להערכה זו בעובדה, שמהרי"ץ מפנה אליו לאחר שמפנה לסידורו של מרי שלמה מנזלי, ראב"ד והרב הראשי לצנעא מיד לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ (1680).

ועוד, מהרי"ץ מפנה אליו בסדר הקרבנות של שבת, סדר שחדר לסידורי תימן עפ"י סידורי הקבלה, אשר פשטו בעיקר בתימן במאה הי"ז.

עמוד, יחיא בן יוסף

מרי יחיא בן יוסף עמוד היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, נולד לקראת אמצע המאה הי"ט. בשנת תרנ"ג (1893) היה בעיר עדן ופעל להדפסת ספרו. הוא פעל עם ר' עואץ בן סעדיה מזרחי - עדני להדפיס את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, ואליו הסמיך את ספרו פתח האוהל. ספרו @44פתח האוהל@55 עוסק בהלכות אשות, גטין, ארוסין, צניעות, ז' ברכות ומילה. הספר נכתב, כנראה, בשנת תרמ"ז (1887).

עמירי, שלמה בן שלמה

ר' שלמה בן שלמה עמירי העתיק את התורה בשנת תרכ"ו (1866).

בכה"י שני כרכים, כרך ראשון קפ"ו דפים וכרך שני קע"ח דפים. תורה עם תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י לתורה. בסופו הפטריות לכל השנה, חלק אחד נכתב במימון ר' שלמה בן משה קלזן, וחלק אחר במימון ר' שלום בן שלמה סרי.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה... יום ב' י"ב לחדש אדר בקע"ז לשטרות (תרכ"ו - 1866)... ע"ש... סלימאן אבן מוסא קלזאן... הצעיר סלי' בן סלי' עמירי ס"ט".

(מעל הקולופון כתוב): נכתבה במאתא @44פ@55ורה @44ר@55אש @44ו@55לענ@44ה@55".

בסוף חומש שמות קולופון נוסף ושם כתוב בדף 186 א':

עמר, יוסף בן אהרן

ר' יוסף בן אהרן עמר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840) בערך. הוא מונה להיות חכם באשי בצנעא בזמן שלטון הטורקים בתימן בשנת תרמ"ט (1889), לאחר פטירת מרי שלמה קארה. הוא החליף בתפקיד את מרי יוסף בן שלום בדיחי שהתפטר כעבור זמן. אז הופרדו שני התפקידים, הרב הראשי עסק בתחום הרוחני-תורני, ואילו החכם באשי עסק, למעשה, בתפקיד העאקל - יצוג הקהילה בפני השלטון ואחראי על גביית כספי המס.

Pages

Subscribe to All