All

מרי שלום בן מרי עואץ עוקבי נולד בשנת תרע"ח (1918) בערך. אביו מרי שלום היה דיין שני בעיר (ע"ע קודם). הוא היה דיין בישוב עותמת אלזילה שבמחוז אנס לא הרחק מהערים מעבר וד'מאר. הוא שימש גם ראש הקהילה - עקאל, הממונה על יצוג הקהילה כלפי השלטון המוסלמי ואיסוף כספי המס לשלטון - אלג'זיה. התפרנס ממסחר.

מרי חיים אלעורר היה מקובל וצדיק בכפר שעב שועיב שבמחוז שרעב, במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק.

מסופרים עליו שני מעשי ניסים. היו שנות שובע בכפרו ובמחוז שרעב, והיתה נטייה לזלזל באוכל. הגיעו שבע שנות הרעב בעקבות הבצורת הגדולה, ומרי חיים ארגן טכס מיוחד לתפילה מיוחדת. התוודו בשעת המנחה של יום כפור, ומיד כשסיימו את התפילה ירדו גשמי ברכה, ומאז הפסיקו לזלזל באוכל.

מרי חסן בן חסן עותמה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב עותמה, שבדרום תימן, באמצע המאה העשרים, סמוך לעלייה הגדולה.

שימש דיין בקהילה ואולי אף רב הישוב. הוא חתום על מכתב בקשת סיוע לשליחי העלייה, יחד עם חברי בתי הדין של הישובים עוזלה, נאדר ועוד. המסמך אינו נושא תאריך, ולהערכתי, הוא נכתב בשנת תש"ו (1946) בערך.

מרי סעדיה עזאני חי, להערכתי, במאה הי"ח במחוז אנס או רדאע. שמו ידוע לנו מתוך החיבור לתורה בשם @44אבקת רוכל@55 - שהוא לקוטים לתורה בדרך הפרד"ס. במספר כתבי יד החיבור מיוחס אליו, אך יהודה רצהבי טוען, כי את החיבור כתב מרי שמריה בן חלפון יאפעי. התאריך הקדום ביותר, הידוע לי, המייחס את החיבור למרי סעדיה עזאני הוא משנת תקע"ב (1812). כה"י זה הוא תאג' עם לקוטי פרשנים בשולי הדפים. ר' משה בן יוסף הלוי מצנעא, העתיק את התאג' מקרא, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. את לקוטי המפרשים חיבר והעתיק ר' יחיא בן אברהם סיאני. שניהם שיתפו פעולה. תאג' זה הוקדש לבית הכנסת של מהרי"ץ בצנעא.