All

ר' סעדיה בן יפת היה נגיד בכפר נגד מריח בשנת רמ"ו (1486). אף אביו ר' יפת היה נגיד.

שניהם ידועים לי מתוך כתב יד, ובו העתיק ר' שלמה בן בניה הלוי משנה עם פירוש הרמב"ם לסדר זרעים.

ר' סעדיה מימן את העתקת המשנה.

בקולופון ר' שלמה בן בניה הלוי כותב:

מרי סעדיה בן מסעוד היה מגדולי חכמי העיר עדן במאה הי"ג. הוא מוזכר בחיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה וטרפיות בעדן בשנת הס"ח (1308). בחיבור הוא מזכיר שחלק מהשאלות שבחיבורו הם משל חכמי תימן, ולהלן קטע מדבריו:

"ומגאוני אנשי תימן כגון יחיא בר' סעד, ויחיא בר' שלום, וסעדיה בר' מסעוד, שכל אחד מהם מעילי ופתילי, וגבן שכן ששאבתי ממעין רבי' סעדיה בר' יעבץ הבבלי".

מרי סעדיה בר' יעבץ הבבלי נפטר בשנת אתקצ"ח לשטרות (מ"ז - 1287), ויש להניח, כי מרי סעדיה בן מסעוד הוא בן דורו.

מקטע זה ניתן להסיק, כי עסק בהלכות שחיטה וטרפיות.

ר' סעדיה בן מעודד השלים את העתקת הרמב"ם בשנת רצ"ט (1539). לא ידוע מקומו.

בכה"י קפ"ה דפים, ובהם ספרים נזיקין וקנין מתוך משנה תורה לרמב"ם. התחלת נזיקין חסרה, ורובו הושלם בכתיבה מאוחרת יותר. ספר קנין חסר מהלכות שלוחין ושותפין ט, ח.

כה"י המקורי הוא מחודש אלול שנת ע"א (1311), כפי שכתוב בקולופון המקורי דף 87ב': "נשלם בירח אלול שנת אלפא ושית מאה ועשרין ותרין (לשטרות, ע"א - 1311)".

סוף ספר קנין הושלם ע"י ר' סעדיה בן מעודד, ונמצא בדפים 175א'-185, ובסופו קולופון קרוע, ושם כתוב:

"בחודש אייר של שנת אתת"ן (לשטרות, רצ"ט - 1539)... סעדיה בן מעודד".

ר' סעדיה בן מעודד היה סופר פורה במיוחד באמצע המאה הי"ז, באזור הערים מעבר וד'מאר מדרום לצנעא. יתכן, והיה נכדו של הדיין בעיר מעבר בשנת תע"ד (1614) (ע"ע קודם).

מצאתי קרוב לט"ו כתבי יד שהעתיק סעדיה בן מעודד באמצע המאה הי"ז. חלקם כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בלי לפרט יותר, חלקם כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף, וחלק כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בן יונה בן גד חמאמי-פתיחי.