All

סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד קנה או אף העתיק תאג' בצנעא או בד'מאר בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. התאג' נכתב קודם לשנת שנ"ו (1596), ובו רי"ג דפים. כולל מסורה גדולה הכתובה במקרוגרפיה, וכן מחברת התיג'אן.

בדף 23א' כתוב שטר קניית התאג', ממנו ניתן ללמוד, כי מעוצ'ה בן אברהם מכר את כת"י לר' סעיד בן דאוד בצנעא בשנת שנ"ו (1596), וא"כ, התאג' נכתב קודם לכן. בשטר מכר נוסף כתוב, כי סעיד בן דאוד מכר את התאג' ליחיא בן סעיד אלבצלי בעיר ד'מאר בשנת אתתקכ"ז לשטרות (שע"ז - 1616).

יתכן כי קנה את כתב היד בצנעא, ומכר בעיר ד'מאר, ואין הוא הסופר.

סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד היה מחכמי מחוז שרעב שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא כתב חיבור בשם ראשי בשמים, העוסק בליקוטים וחידושים לתורה, תחום אופייני מאוד לחכמי תימן במאות השנים האחרונות. חי במחוז שרעב במאה הי"ט.

סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד היה תלמיד חכמים בישוב מוקרה, שליד הישובים חוביש ובני עווץ' שבדרום תימן, בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי. יבניאלי מתארו כבן שלושים שנה, וא"כ, נולד בשנת תרמ"א (1881) בערך.

אורג במקצועו, פנים בריאים עגולים. הוא רצה לעלות לא"י, אך לא היה בידו כסף לעליית כל בני משפחתו, ולכן נשאר בתימן.

אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון ר' שלמה שוכר בן מנשה. בכה"י ע"ט דפים.

סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד היה חכם ומקובל במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא כתב חיבור בשם "נשמת חיים", העוסק בהלכות שופר ותשובה עפ"י הקבלה.

בכה"י ט"ו דפים. אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון שלמה שוכר בן מנשה. בכה"י ע"ט דפים.

סעדיה בן דוד בן סעדיה

ר' סעדיה בן דוד בן סעדיה העתיק בעיר רדאע בשנת תי"ז (1657), את הפירוש הקבלי לסידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי.

סרט הצילום אינו בארץ, וסמכתי בזה על רצהבי, שקטלג את כת"י של ספריית אוטובה בקנדה.

סעדיה בן זכריה

מרי סעדיה בן זכריה היה מנהיג או דיין בצנעא בשנת שס"ח (1608). הוא חתום ראשון על שטר פסק דין, העוסק במכירת ספר השו"ע בכרך אחד ובו כל ארבעת הטורים. העובדה, כי חתומים שני אישים ולא שלושה, מחזקת את העובדה כי אין מדובר בהרכב בית דין. אחריו חתום מרי זכריה בן סעדיה בן יוסף. שטר המכירה מיום שישי כ"ד באלול שס"ח (1608). המוכרים הם האחים מעוצ'ה ויחיא בני מסעוד בן מעוצ'ה, והקונה הוא יוסף בן מעוצ'ה מצ'מוני.

יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

סעדיה בן זכריה

ר' סעדיה בן זכריה העתיק סידור בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת ת"א (1641).

בכה"י קי"ג דפים. הסידור מתחיל מסוף תפילת שחרית וחסר בתחילתו. בסידור פירושים והגהות בשולי הדפים. הסידור מאפיין את סידורי תימן מהמאה הי"ז, כולל איוב, איכה ומגילת אסתר. בלוחות השנים בדף 92ב' מתחילה שנת אתתקמ"ח לשטרות (שצ"ז - 1637). בכה"י גם לקט הפסוקים "חסדי ה'" הנאמרים לפני קריאת המגילה בפורים.

בקולופון כתוב:

סעדיה בן זכריה בן אברהם

ר' סעדיה בן זכריה בן אברהם העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תקפ"ט (1829) כנראה. הוא היה מתושבי בית כרם והיה נודד, כנראה, לפרנסתו, והעתיק את הקונטרס בישוב אלנקעה.

בכה"י ק"ו דפים. בראשו דף סליחות וארבעה דפים בהלכות שחיטה וטרפיות, ובסופו מספר דפים העוסקים בטעמים וקטעי תפילה ולקט הלכות שחיטה. אלו הם, כנראה, שרידים מכתבי יד אחרים, שהוכנסו לכתב יד זה לצורך שמירה, כמקובל בתימן. בקולופון כתוב, כי כה"י נכתב במימון שלמה בן אברהם. השם נמחק וכתוב יחיא אלמעברי. בדף 5א' רשימת בעלים על החזרת חוב בשנה זו עם השם יחיא חמאמי.

בקולופון, תשע דפים מהסוף:

סעדיה בן חוטר

ר' סעדיה בן חוטר היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ביר אלשיך במאה הי"ז כנראה. הוא חתום על שטר מכירת ספרים למחפוץ'... בן יוסף. התאריכים שרשם י"ל נחום אינם תואמים. שם כתוב: אתתק"צ לשטרות (תל"א - 1861). כיוון שבד"כ היה רשום מניין השנים לשטרות, לכן, להערכתי, השנה המדויקת היא אתתק"צ לשטרות (תל"ט - 1679). לפניו חתום פלוני בן דוד כנראה.

יתכן, כי הם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

סעדיה בן חיים

מרי סעדיה בן חיים היה חכם ורב בית הכנסת הגדול היחיד שהיה בישוב מראצין שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא נפטר בתימן, ולהערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.

Pages

Subscribe to All