All

ר' סעדיה בן עמרם היה ממנהיגי הישוב מגדלא כוכבאן שבמרכז תימן, במאה הט"ז-י"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, מדובר בשנת תל"ג (1673).

הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתב יד של תאג', אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485). תאג' זה נמכר מספר פעמים, ופעם אחת חתומים שניים: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם. המכירה הייתה בצהרי יום חמישי, ט' בשבט שנת קפ"ד לשטרות. השנה חסרה, ולכן מסתבר, כי הכותב קיצר, והתכוון לשנת אתתקפ"ד לשטרות שהיא שנת תל"ג (1673).

ר' סעדיה בן שוכר מצנעא כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה בשנת תרי"ג (1853) בישוב רקאבי.

בקובץ קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב - חיבור בשחיטה למרי נתנאל בן יצחק (דפים 1-71ב'), שלמי חגיגה למרי שלום בן יהודה מנצורה (דפים 71ב'-124א'), שו"ע טור יו"ד הלכות שחיטה (דפים 125א'-132ב') וטעמי הלכות שחיטה וטרפיות (דפים 133א'-137ב'). הקובץ הועתק במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי. בדף 129א' כתוב "יחיא בן סלימאן חג'בי".

בקולופון כתוב:

מרי סעדיה בן שלום היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט. נולד, כנראה, בעיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ח.

הוא שימש דיין וראב"ד ברדאע בשנת תקצ"ח (1838) עפ"י הערכתי. הוא שימש עם הדיינים מרי שלום בן סעדיה ומרי זכריה משה. מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של רדאע, פרסם את רשימות הדיינים בלי ציון השנים, ועפ"י הרשימות הערכתי, מתי שימש כל הרכב של דיינים.

להערכתי, נפטר בשנת תרי"ג (1853) בערך.

מרי סעדיה בן שלום יוסף היה דיין בעיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום שלישי על קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מר"ח סיון תש"ח (1948), ובו מאשרים חברי בית הדין מרי יחיא עומיסי - הרב הראשי וראב"ד, מרי יחיא בן יחיא מני ומרי סעדיה בן שלום יוסף קבלת סכום של ל"ב ריאל לעניי העיר.

שלמה עמיהוד פרסם פסק דין נוסף של שלושת הדיינים הללו מיום שני, י' באדר א' ברנ"ז לשטרות (תש"ו - 1946), חתומים באותו סדר כפי שחתומים שנתיים מאוחר יותר.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בחולון.