All

מרי יחיא עאשרי-אושרי נולד בשנת תר"י (1850) בישוב מעראץ' שבמחוז ירים. התפרנס ממלאכת אריגה וסחר בבדים. היה צנוע ובעל ידיעות רב בתורה. כתוצאה מלחץ גדול של הקהילה, שימש מרי של קהילת מעראץ' ועאקל - ראש הקהילה, הדואג לייצוג הקהילה בפני השלטונות, וסירב שיכנוהו מרי אלא יחיא. התפקיד עבר מאב לבן.

בנו מרי נסים היה ראש הישיבה הקבועה שליד בית הכנסת הגדול בעדן. בן נוסף הוא מרי יהודה אשר החליף בתפקיד את אביו (ע"ע קודם).

נפטר בשנת תרפ"א (1921).

מרי יעקב עאשרי נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שמש רב הכפר מעראץ' שבמחוז ירים. התנהג בפרישות ובחסידות, והיה נוהג לשבת בתענית מר"ח אלול עד יום כפור. מצבו הכלכלי היה מצוין, והיו בבעלותו שדות רבים.

נפטר בכפרו בתחילת המאה העשרים, להערכתי.

ר' משה עאשרי היה ראש הקהילה ונשיא ליהודי הישוב אגברי לא הרחק מהעיר סדה שבדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. הוא התפרנס ממקצועו אורג.

עפ"י פירוט התושבים בישוב נראה, כי לא היו לו בנים זכרים. הקהילה היהודית באגברי מנתה כמאה יהודים בתחילת המאה העשרים.

מסופר, כי השיך המקומי עגים היה תקיף, ורצה להטיל מס נוסף על היהודים האורגים. ראש הקהילה, ר' משה עאשרי, התנגד ואמר לו: אין לך רשות לגבות מאתנו כל מס לבד מן אלג'זיה, אותה אנו משלמים כחוק מידי שנה, ולא ניתן לך לגבות מס נוסף על האריגה ממנה פרנסתינו.

מרי סעדיה בן דוד עאשרי היה חכם במרכז תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל, אשר כתב את חיבורו חפץ דוד בצנעא באמצע המאה הי"ט. ספר זה עוסק בליקוטים לתורה, ונראה, א"כ, כי גם ספרו של מרי סעדיה עאשרי עסק בליקוטים לתורה, וכי הוא בן דורו, או דור אחד קודם לו, ממרכז תימן או אולי מצנעא.