All

ר' סעדיה בן שלמה העתיק בעיר רדאע את פירוש רבינו בחיי לתורה בשנת תכ"ו-תכ"ז (1666-1667).

בכה"י רע"ט דפים, חסר בתחילת ההקדמה וכולל הערות בשוליים.

בקולופון כתוב:

"נשלם... ביום שישי... ששה עשר לירח תמוז... אתתקע"ח (לשטרות, תכ"ז - 1667), והכותב סעדיה בן שלמה כתבתי מרוב עניות וישבתי עליו ימים רבים.

(בדף 220ב' כתוב): נשלם במדינת רדאע ניסן בשלושה ימים בו של שנת אתתקעז (לשטרות, תכ"ו - 1666)".

ר' אהרן בן משה בן יוסף סרי הלוי העתיק ארבעה חיבורים במחצית הראשונה של המאה הי"ט, בישוב נסמי שבמחוז צ'וראן, לא הרחק ממחוזות אנס ורצאבה מדרום לצנעא. מוצא המשפחה מהישוב סר כנראה.

כתב היד הראשון (כת"י בניהו 201) הוא סידור, אשר העתיק בשנת בקכ"ד לשטרות (תקע"ג - 1813). בכה"י ת"כ דפים, ובו העתיק את סידור עץ חיים שערך מהרי"ץ ללא הפירוש. בסידור תפילות לימים נוראים ושאר המועדים.

בקולופון דף 276ב' כתוב:

"נשלם סדר תפילת המועדות בעזרת אלהי עולם עושה גדולות... דיקא עפרא דקיקא מכל מדעת ריקא, הצעיר אהרן בן משה אלסרי אללוי נע"ג, וכל המוצא דברים אלו שמניתי ידון אותי לכף זכות".

ר' יחיא סרי נולד בישוב צובר, שבמחוז מחוית ממערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט. ידוע, כי לאחר שנת תרצ"ט (1939), שנה בה נפטר מרי יחיא בן יעיש השאש, רב הישובים צובר ומחוית, שימש בהנהגת הקהילה עם מרי יחיא מעלם.

נפטר, כנראה, בישובו מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

ר' רפאל בן יחיא סרי נולד בצנעא, ועלה לארץ לפני שנת תרפ"ו (1926). הוא העתיק פעמיים את הדיואן בבאר שבע בשנים תרפ"ו (1926) ותרפ"ז (1927).

כה"י הראשון (כת"י ירושלים) הוא דיואן שהעתיק בשנת תרפ"ו (1926), עפ"י דיואן של מרי חיים בן שלמה אלכסאר. השלים את ההעתקה בבאר שבע בכ"ה בתמוז. בכה"י ר"ד דפים, כריכת עור מזרחית אדומה מקושטת בהטבעות ובזהב.

בקולופון דף 201א' כתוב: