All

ר' סעדיה בן אברהם העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו. בכתב היד תרגום בארמית המיוחס ליונתן בן עוזיאל, מנוקד בניקוד עליון.

ר' סעדיה בן אהרן חתום על גט בשנת תרכ"ה (1865) בישוב ערג'ז, ליחיא בן שלום וגנא בת יחיא. לפניו חתום ר' אברהם בן אברהם. מסתבר, כי היו ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב, אם כי יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.

ר' סעדיה בן אלאסבט חיבר שני שירים על גלות מוז"ע, גלות שאירעה בשנת ת"מ (1680). חי במרכז תימן.

ידועים שני שירים ארוכים מאוד שכתב. בשיר אחד מתוארת התכונה הגדולה לקראת היציאה לגלות, ובשיר השני מורגשת תחילת ההתאקלמות במקום שאליו גורשו. בשירים הוא מזכיר את הישוב בית עדא'קה, ממערב לצנעא, כאחרון הישובים, וכן אישים כמו: טובי איש עדן, אשר סייע לגולים, וכן הסייד אחסן, חסיד אומות העולם.

הוא היה ידיד מקורב לר"ש שבזי, והקדיש לכבודו שיר משובח. הוא היה, כנראה, עד ראייה לגלות. כותרת השיר: נאום אבן אלאסבט סעיד.

ר' סעדיה בן דוד היה מנהיג בישוב ביר אלשיך בשנת שנ"א (1591). הוא חתום על שטר קניין, למעוד'ה בן יוסף אבסארה, חתום יחיד.

יתכן והיה רב הקהילה, ויתכן כי הוא חתום בתור עד.