All

מרי חסן-יפת בן שלום סעדיה היה דיין בעיר אלצ'אלע במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא מוזכר בספר זבחי צדק, אשר חיבר מרי יהודה שלום אחרק מהעיר צ'אלע בשנת תרס"ד (1904). מרי יהודה אחרק היה תלמידו.

שם כתוב:

"ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מתנא סעיד נע"ג, ושני לו מ' חסן בן כמהר"ר סאלם סעיד נע"ג, וג' לו מורי ורבי עואץ בן כמהר"ר דאוד סעיד היושבים פה בעיר ק"ק אלצ'אלע יע"א".

מקטע זה ניתן להסיק, כי מרי יהודה אחרק למד אצל הדיינים של העיר, וכי מרי חסן בן שלום לא היה בן החיים בשנת כתיבת הספר.

מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1569). הוא ידוע מתוך שטר פסק דין העוסק במכירת תאג' מיום שישי, כ"ו בתשרי ש"ל (1569). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי דוד בן עמרם הלוי. יתכן והוא הדיין מרי סעדיה בן יוסף מד'מוני, שהיה דיין שלישי בצנעא בשנת שכ"ב (1562), שמונה שנים קודם לכן.

התאג' הנמכר הוא כתב ידו של הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, אשר העתיק את התאג' בצנעא בשנת ר"ע (1510). מוכר כה"י הוא עמר ועדי והקונה הוא סאלם בן עואץ אלדקל.

מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על שטר פסק דין מיום שלישי, כ"ח באייר תרל"ב (1872), העוסק בירושת מת'נא דוד אלעטואר. אחריו חתום הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי. כנראה, שימש ראב"ד.

ר' סעדיה בן יוסף היה העאקל - ראש הקהילה של יהודי צבירה שבמרכז תימן, בתחילת המאה העשרים בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מד'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. שניהם סיירו בתימן לצורך איסוף תרומות.

ר' יוסף כותב, כי ר' חיים רצה ללכת לישוב ארחב, אך רבני צנעא יעצו לו שלא ללכת משום הסכנה. ר' יוסף קיבל הרשאה בשלב זה לגבות את החובות של סוחר יהודי מתימן שהיה בא"י, ולשם כך הגיע לישוב רחבה. שם התאכסן אצל מרי סעדיה יוסף שהיה עאקל הישוב צבירה.