All

מרי יחיא בן דוד סנואני נולד בעיר ירים או סנואן במחצית השניה של המאה הי"ט, להערכתי, סביב שנת תרל"ג-תרל"ח (1873-1878). הוא אביו של מרי חיים סנואני, גדול המקובלים בדרום תימן בדור העלייה לארץ (ע"ע קודם).

ייחוסו המלא: מרי יחיא בן דוד בן סעדיה בן עמרם בן יפת בן יהודה למשפחת בידה.

ר' סעדיה היה מקדמוני משוררי תימן, ועפ"י הערכה חי במאה הט"ז. לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.

הוא נמנה עם כת משוררי תימן הקדומים, ושירתו מצוינת בסממני המוטיב, הסגנון והצורה שהפכו ליסודות עיקריים בשירת תימן במאה הי"ז אצל משוררי משפחת משתא - משפחת מרי שלם שבזי.

תוכן שיריו עוסק בשירי שבת ומועד, גלות וגאולה, ידידות וקבלה. שיריו בעיקר בעברית. שירו המפורסם ביותר הוא "לנר ולבשמים", הנוהג עד היום במוצאי שבתות בקרב יוצאי תימן, ומאז העלייה גם בקהילות שונות.

מרי סעדיה היה מרי הכפר כיאריה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הוא ידוע מיומניו של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, אשר יצא בשליחות ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים מירושלים לאסוף תרומות.

בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הם יצאו לתימן ואספו תרומות. כשהגיעו לכפר כיאריה לשכונת היהודים לא מצאו איש, כיוון שהיה זה יום השוק. הם המתינו בבית הכנסת שהיה ממוקם במרתף אפל, בלתי מטויח, דל וערום אפילו ממחצלאות. בצהרי היום הגיעו היהודים עם מרי סעדיה, ולאחר אירוח בביתו הוא מתאר כיצד מרי סעיד ישב וחיבר ספר פירוש לתורה בדרך הפרד"ס.

מרי סעדיה העתיק את הספר ילקוט מדרשים בשם "ילקוט חכם" לרב דוד בן הירץ פיזנר, בישוב קרית חיזי גבעל עמר. ידוע בתימן הישוב ג'בל עמר. עפ"י הערכה במאה הי"ט, לא ידועה שנת העתקה.

בכה"י נ"ו דפים, שמונה דפים האחרונים בכתיבה שונה. מועתק מהדפוס עד אמצע פרשת תצוה. פגום במספר מקומות.