All

ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף העתיק מספר כתבי יד בישוב דאר עמר שבמחוז סנחאן במרכז תימן באמצע המאה הי"ז.

כתבי יד רבים הועתקו ע"י סופרים בשם זהה ר' סעדיה בן מעודד בתקופה זו בעיר מעבר, ולא תמיד ניתן לזהות בוודאות מי העתיק את כתבי היד. כתבי יד שנכתבו בעיר מעבר כתבתי בערך סעדיה בן מעודד. כתבי יד אשר נכתבו ע"י ר' סעדיה בן מעודד פתיחי-חמאמי כתבתי בערך פתיחי.

בערך זה כתבתי שלושה כתבי יד אשר מפורט בהם ייחוס מלא יותר: ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף מהישוב דאר עמר שבמחוז סנחאן. הוא העתיק בשנים ת"ד-תי"ב (1644-1652).

ר' סעדיה בן מרחב העתיק את הלכות הרי"ף לסדר נזיקין, עפ"י הערכה, במאה הי"ג. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.

בכה"י קס"ז דפים, ובהם המסכתות ב"ק, ב"מ, ב"ב, סנהדרין, שבועות וע"ז. דפים רבים חסרים. בראש מספר מסכתות כתוב "סעיד בן מרחב", בדפים 14א', 86-154 א', בתוך נוסחאות שונות מתחת לכותרות, וכנראה, שהוא המעתיק.

מרי סעדיה בן משה היה ראב"ד ודיין בחבאן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מי"ג בטבת תש"ז (1947), וחתומים "בי"ד חבאן מר סעיד מוסא ומר סאלם יוסף ומר סאלם מוסא יע"א". משמע, ששלושתם חתמו כחברי בי"ד חבאן.

הוא שלח מכתב לבי"ד בעדן בבקשה כי ישלחו לו נייר לצורך כתיבה, ובמכתב הוא כותב "כי הנייר לא ימצא רק ביוקר" (מכתב מס' 37).

ר' סעדיה בן נחום חתום על שטר העוסק במכירת ספרים בישוב צ'ראב בשנת תקל"ז (1777). הוא חתום לאחר ר' מנס סעדיה. השטר נכתב ליוסף בן סעיד נגאר. כנראה, ששני החותמים שימשו מנהיגי הקהילה בשנה זו, או שחתמו בתור עדים.