All

מעודד, אברהם

מרי אברהם מעודד נולד בשנת תר"ן (1890) בישוב עראם. התייתם מאביו בגיל צעיר. למד תורה אצל אחיו מרי יצחק שעבר להתגורר בישוב כ'מר מצפון לצנעא, ואצל חכמים אחרים. שקדן ונבון היה, והוסמך לרבנות ולדיינות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

שימש דיין, מרי וראש הקהילה היהודית בישוב כ'מר, ועסק בכל צרכי הקהילה בתחום הרוחני כמקובל בתימן, בגמ"ח, הספיד מתים, ניחם אבלים, ייצג את הקהילה כלפי השלטון וכדומה. עסק גם בהצלת יתומים יהודים מהאיסלאם.

התפרנס ממלאכתן עד יומו האחרון, וכדרכם של חכמי תימן עפ"י שיטת הרמב"ם, לא נהנה מרבנותו והכול עשה בהתנדבות לשם שמים.

מעודד בן אהרן

מרי מעודד בן אהרן היה מנהיג, וכנראה דיין, בצנעא בשנת שנ"ט (1599). הוא חתום ראשון על מסמך בי"ד העוסק במכירת תאג' ביום שני, כ"ח בסיון שנ"ט (1599). את התאג' העתיק הסופר המפורסם הדיין מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם בניה ביום ה', בי"ט באלול שנת רצ"ה (1535).

כתבי היד היו חשובים ביותר, ובמכירתם חתמו מנהיגי הקהילה או אף חברי בית הדין.

אחריו חתום הדיין או המנהיג מרי זכריה בן הדיין מרי סעדיה בן יוסף.

מעודד בן דוד בן בניה

ר' מעודד בן דוד בן בניה, ממשפחת הסופרים המפורסמת ביותר, העתיק בצנעא בשנת רס"ט (1509) חיבור כלשהו.

אין בידי פרטים נוספים.

מעודד בן זכריה

מרי מעודד בן זכריה היה דיין ואולי אף ראב"ד בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום ראשון ביום שישי, י"ז בשבט שכ"ב (1562) על שטר פסק דין העוסק במזונות לאלמנה. איתו חתומים הדיין מרי דוד בן מעודד, שלדעתי, הוא ממשפחת דשאל, מעתיק התלמוד הבבלי בצנעא בשנת ש"ו (1546), וכן מרי סעדיה בן יוסף מדמוני.

מעודד בן יוסף

מרי מעודד בן יוסף היה דיין בעיר מעבר בתחילת המאה הי"ז. הוא ידוע לי מתוך שטר פסק דין שמצאתי בכתב יד, העוסק במכירת תאג' בעיר מעבר בשנת שכ"ד (1624).

על השטר חתומים עפ"י הסדר: מרי יצחק בן אברהם, שלדעתי הוא מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, ומכאן הסקתי כי היה ראב"ד, מרי מעודד בן יוסף ומרי סעדיה בן מעודד.

העובדה, שחתומים שלושה אישים, מחזקת את ההערכה כי מדובר בהרכב בית דין.

מעודד בן יוסף סעדיה

ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה אבן חסאן העתיק שני כתבי יד בישוב גראגיש במאה הט"ז.

כתב היד הראשון הוא הלכות הרמב"ם, אשר העתיק בישוב גראגיש בשנת אתתי"ה לשטרות (רס"ד - 1504). העתיק במימון ר' אברהם בן דוד מעברי.

בקולופון כתוב:

מעודד בן משה

ר' מעודד בן משה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלציח בתחילת המאה הי"ז. הוא חתום על שטר קניין ספר השורשים בישוב בשנת שע"ז (1617) ליוסף בן יחיא ג'ג'ול. אחריו חתום על השטר ר' זכריה בן אברהם. שנה לאחר מכן בשנת שע"ח (1618) הוא חתום על שטר מתנה בישוב אלציח לשלמה סעיד.

ואולי היה דיין או ראש הקהילה.

מעודד בן סעדיה

ר' מעודד בן סעדיה השלים את העתקת התורה בצנעא בשנת שנ"ב (1592).

בכה"י שלושה כרכים, עם ניקוד ומסורה גדולה וקטנה. כרך א' - בראשית, כרך ב' - שמות ויקרא וכרך ג' - במדבר-דברים. על העטיפה בכתיבה מאוחרת: "המעתיק מעודד בן סעדיה". כנראה, שהשלים את התורה שהועתקה בצנעא בשנת שנ"ב (1592), והוא אישית חי מאוחר יותר.

בדף 30 בכה"י הראשון, שטר מכירת כה"י משנת אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670) בישוב "במגדלא כומבא". בעלים הרשום בסוף כה"י - אברהם סעיד.

מעודד בן שלום

מרי מעודד בן שלום היה ראב"ד ודיין בצנעא במאה הי"ז-י"ח.

ברשימה שפרסם יהודה רצהבי כתוב, כי בשנת בל"ה לשטרות (תפ"ד. - 1724) היו הדיינים: מרי מעודד בן שלום, מרי זכריה בן דוד ומרי שלמה בן סעדיה.

רשימה זו לא תואמת לחלוטין את רשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח בספרו סערת תימן. בשנים אלו עד שנת תפ"ד (1724), הוא מונה את מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי, ראב"ד הקבוע השלישי מזמן גלות מוז"ע, ואיתו הדיינים מרי יוסף בן סעדיה בשארי ומרי סעדיה בן שלום הלוי עמר.

מעודד בן שלמה

ר' מעודד בן שלמה העתיק את ספר תהילים ובקשות במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.

בכה"י ק"ז דפים, מנוקד עד הספר הרביעי. בכה"י גם בקשות ופיוטים לשבת (ע' 105-107), ישנם ציוני בעלים של כה"י.

בקולופון בדף 104ב' כתוב:

"זה הכותב מעודד בן שלמה".

Pages

Subscribe to All