All

מַנִיה, שלום

ברשימת הדיינים מהעיר רדאע, שפרסם יוסף טובי, מוזכר מרי שלום מניה כאחד מדייני העיר במאה הי"ט- כ'. הוא מעיר, כי אין התאמה בין רשימות הדיינים שפירט ר' צדוק יצהרי-צאלח אלצ'אהרי, לבין רשימת הדיינים שפירט מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון לרדאע. ברשימת הדיינים שפירט אין דיין בשם מרי שלום מניה, אלא מרי יחיא מניה. ואולי הכוונה למרי שלום צאלח חתוכא, שכן ברשימה זו מזכיר מרי יחיא עומיסי את הדיין מרי שלום עומיסי המכונה מניה.

מנס, סעדיה

ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ד'ראב בשנת תקל"ז (1777).

הוא חתום עם ר' סעדיה בן נחום על שטר פס"ד העוסק במכירת ספרים ליוסף בן סעיד נגאר.

יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

מנס, סעדיה

ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה התימנית בת"א- יפו בשנת תרפ"ג (1922).

הוא חתום עם ר' אברהם ד'הבאני (זהבי) על תנאי שידוכין למשה בן משה חיבי.

מנצור

מרי מנצור היה דיין בבי"ד של הישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו או משפחתו.

הוא חתום על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק באמצעות שליח העלייה יבניאל. התשובות מהתאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת תרע"א (1911), וחתומים עפ"י הסדר: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן בי"ד אלמלחה.

אף חכם לא כתב את שם אביו ומשפחתו.

מנצור בן דניאל

ר' מנצור בן דניאל ידוע לנו מפיוטים שחיבר. הוא חי במחצית השנייה של המאה הי"ב בתימן ולא ידוע היכן. הוא אולי בנו של ר' דניאל בר' פיומי מתקופה זו.

שני החכמים הללו - ר' מנצור ור' דניאל - חיברו פיוטים, והם היחידים שפיוטיהם הוכנסו לפיוטים שבתוך סידורי תימן העתיקים, שהיה בהם מדור מיוחד לשירים. מדור השירים שבסידורים העתיקים עד לסוף המאה הי"ז היו בעיקר מגדולי המשוררים הספרדים. בסידורי תימן מהמאה הי"ח ואילך הוצא מדור השירים מהסידורים, והחלו להיכתב כחיבור עצמאי - דיואן.

מנצור, יוסף בן צאלח

ר' יוסף בן צאלח מנצור העתיק שלוש מגילות בשנת תר"י (1850). לא ידוע מקומו.

בכה"י נ"ח דפים, במגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. במספר מקומות בכה"י חותמת "יוסף בן סאלם מנצור", ואולי הוא רק הבעלים.

בדף 29ב' כתוב בכתיבה אחרת:

"נכתב בשנת הת"י לבריאת העולם (כנראה שנת התר"י - 1850) בחודש טבת".

מנצור, יחיא יעיש

מרי יחיא יעיש מנצור היה מחכמי העיר סדה שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. איתו היו מרי שלום מחבוב, מרי יחיא אגברי ומרי נסים חדאד. הם היו הדור המבוגר בשנים אלו, ומחכמי העיר הצעירים היו: מרי יוסף סעיד מנצור, מרי יחיא מחבוב - רב שכונת סלמה בת"א ועוד.

מנצור, מנחם

מרי מנחם מנצור נולד בעדן, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר עדן. הוא ידוע מתוך דיון משפטי בעניין ירושת ר' עואץ, שהעסיק עשרות שנים את חברי בית הדין בעדן וחכמי העיר צנעא משנת תקע"ג (1812) עד שנת תקצ"ד (1834). בפסק הדין הראשוני מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) שמו לא מוזכר, וכנראה, עדיין לא שימש דיין בבי"ד עדן. הוא מוזכר בגוף הדיון, ונראה, כי היה ממונה מטעם בי"ד לתפקידים מיוחדים.

משנה זו ואילך שימש דיין בבי"ד עדן בחברת מרי ישועה, סבו של מרי שמואל עדני, מחבר הספר "נחלת יוסף". מרי מנחם מנצור הוא סבא של אשתו של מרי שמואל עדני.

מנצור, סעדיה

ר' סעדיה מנצור העתיק דיואן עפ"י הערכה במאה הי"ח. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.

מנצור, סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד מנצור העתיק כרוניקה קצרה על תימן בעיר טוילה במאה הי"ט. הכרוניקה הקצרה על תימן היא זו שמסר ראב"ד ורב ראשי מרי יוסף קארה למסיונר יוסף וולף, אשר ביקר בצנעא בשנת תקצ"ו (1832). הוא תושב העיר טוילה.

הסקירה מתארת את התקופה של כמאתיים וחמישים שנה לפני צמיחת האיסלאם, והיא תואמת בד"כ את המקורות הערביים במאות השישית והשביעית.

Pages

Subscribe to All