All

ר' סעדיה מנס היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ד'ראב בשנת תקל"ז (1777).

הוא חתום עם ר' סעדיה בן נחום על שטר פס"ד העוסק במכירת ספרים ליוסף בן סעיד נגאר.

יתכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.

מרי מנצור היה דיין בבי"ד של הישוב מלחה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911). לא ידוע שם אביו או משפחתו.

הוא חתום על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק באמצעות שליח העלייה יבניאל. התשובות מהתאריך מוצאי שבת, כ"ט בטבת תרע"א (1911), וחתומים עפ"י הסדר: מרי עואץ, מרי שלום, מרי מנצור, מרי חסן ומרי אהרן בי"ד אלמלחה.

אף חכם לא כתב את שם אביו ומשפחתו.

ר' יוסף בן צאלח מנצור העתיק שלוש מגילות בשנת תר"י (1850). לא ידוע מקומו.

בכה"י נ"ח דפים, במגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירוש רש"י. במספר מקומות בכה"י חותמת "יוסף בן סאלם מנצור", ואולי הוא רק הבעלים.

בדף 29ב' כתוב בכתיבה אחרת:

"נכתב בשנת הת"י לבריאת העולם (כנראה שנת התר"י - 1850) בחודש טבת".

מרי מנחם מנצור נולד בעדן, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר עדן. הוא ידוע מתוך דיון משפטי בעניין ירושת ר' עואץ, שהעסיק עשרות שנים את חברי בית הדין בעדן וחכמי העיר צנעא משנת תקע"ג (1812) עד שנת תקצ"ד (1834). בפסק הדין הראשוני מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) שמו לא מוזכר, וכנראה, עדיין לא שימש דיין בבי"ד עדן. הוא מוזכר בגוף הדיון, ונראה, כי היה ממונה מטעם בי"ד לתפקידים מיוחדים.

משנה זו ואילך שימש דיין בבי"ד עדן בחברת מרי ישועה, סבו של מרי שמואל עדני, מחבר הספר "נחלת יוסף". מרי מנחם מנצור הוא סבא של אשתו של מרי שמואל עדני.