All

מנצור, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום מנצור היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ד'מאר במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על כתובה, כדרכם של המנהיגות בתימן לחתום על מסמכים, בשנת תרל"ז (1877). הזוג בכתובה הוא: סלימאן-שלמה ג'גול ורומיה נגאר. לפניו חתום ר' יחיא בן שלום קאפח, ויתכן כי שניהם היו דיינים בעיר בשנה זו, אך מסתבר יותר לומר, כי היו ממנהיגי הקהילה. יתכן והם חתומים בתור עדים.

מנצור, עואץ

מרי עואץ מנצור נולד, להערכתי, בעדן באמצע המאה הי"ט.

הוא ידוע כרבו של מרי שלום יעקב בר' מנחם, ראש הישיבה ורב הראשי לעדן אשר נפטר בשנת תש"ו (1946), ועל פי זה הערכתי את זמן הולדתו המשוער ואת זמן פטירתו המשוער.

היה צנוע ועניו וכונה "ענותן כהלל". להערכתי, נפטר בעדן בשליש הראשון של המאה העשרים.

מנצור, עואץ בן יחיא

ר' עואץ בן יחיא מנצור העתיק את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב בשנת תרצ"ג (1933). לא ידוע במדויק מקומו, ועפ"י סימנים שונים נראה שחי בדרום תימן.

חיבר את הספר @44"זבחי רצון"@55 הנספח למקור חיים. בכה"י עשרים דפים.

בקולופון לספר מקור חיים הוא כותב:

"והעם עושים להתפארות וגיאות, הולכים אל המלכות ומפסידים, ועושים קטטות ומריבות בממונם וחילם, עד כי נתקיים בהם לעגל נתנו ולמשכן לא נתנו. ובפרט בדורנו זה רבים הולכים אחר גאות לבם ועושים מריבות על דיני שחיטה וענינה ונשבעים בחי המלך על השוחטים לבלתי ישחטו לעם עד שיהיו הולכים אחר עצתם ויהיו כנשים לאנשים".

מנצור בן עמר

ר' מנצור בן עמר מימן את העתקת משנה סדר זרעים בישוב ת'לא שבמרכז תימן בשנת קי"ח (1359). ואולי היה חכם או ממנהיגי הקהילה. המעתיק הוא ר' יחיא בן חסן.

בקולופון כתוב:

"נשלם בחודש אייר שנת אלפא ושית מאה ושבעין שנין לשטרי (קי"ט - 1359) במאתא קריה ת'לא תחרוב וירושלם תשתכלל, יהא סימן טוב למריה מנצור בן עמר יזכה למהגי ביה הוא וזרעיה וזרע זרעיה כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יברכך, יאר, ישא. והכותב יחיא בן חסן אלהים יזכהו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגיתי בספר הזה כדכתיב שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני, גם מזדים חשוך עבדך".

מנצור, שלום בן חיים

ר' שלום בן חיים מנצור העתיק דיואן בצנעא בשנת תרס"ג (1903). ואולי אף חיבר פיוטים. בכה"י תק"י דפים. !בשער כתב היד כתוב:

"שירות ותשבחות שחיבר הר' שלום שבזי תנצב"ה כמנהג ק"ק צנעא, על יד... המכונה סאלם בן חיים מנצור... ונשלם בחודש סיון באחד וכ' יום שנת ברי"ד (לשטרות, תרס"ג - 1903)".

מנצורה, יהודה בן חיים

ר' יהודה בן חיים מנצורה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר עמראן שמצפון לצנעא, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך מיום שני, ט' בכסלו תש"ז (1947), וחתום עמו ר' פנחס בן אהרן כהן. סכום הסיוע הוא נ"ב ריאל וחצי השווים לעשר לירות.

מנצורה, יחיא בן נסים

ר' יחיא בן נסים מנצורה נולד בצנעא בשנת תרנ"א (1891). אביו היה מפרנסי הקהילה. למד תורה אצל מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ' והתפרנס מצורפות. ירא שמיים, עניו וצנוע. עסק רבות בחינוך ובהעתקת ספרים ושילוב ביניהם. ואמנם מצאנו את תלמידיו מעתיקים בשנת תרפ"ט (1929) את רס"ג למשלי וכתובים. הוא באופן אישי עסק בהעתקות ספרים ובהגהות, תיקונים והשוואה לספרים שונים.

בשנת תש"א (1941) הגיע לצנעא ר' יוסף בן דוד עדני, מטעם הסוכנות היהודית, כדי לפתוח מסגרות חינוך ארצישראלית. ר' יחיא נענה לאתגר, והכניס שינויים ותוספות לתוכנית הלימודים של תלמידיו, ואף פתח כיתות מיוחדות לבנות, מעשה חדשני בתימן.

מנצורה, נסים בן יעיש

ר' נסים בן יעיש מנצורה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום עם ט"ו ממנהיגי הקהילה על אגרת בשנת תרנ"ח (1898), ובה הם מבקשים סיוע ליהודי צנעא עקב המצב הכלכלי הקשה בו היו נתונים, בעקבות בצורת כבדה וממושכת שהייתה בצנעא. האגרת מיועדת לר' בנין, ראש הקהילה היהודית בעדן, וחתומים עליה ר' יחיא בן אברהם כסאר, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - חכם באשי ועוד.

מנצורה, סעדיה בן יהודה

מרי סעדיה בן יהודה מנצורה נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא אחיו של הנגיד בצנעא, ר' שלום מנצורה. למד תורה והשכלה כללית.

מצבו הכלכלי היה קשה, והיה גולה ממקום למקום - "עול העוני וטיפול הבנים וגלות מעיר לעיר", כדבריו בקולופון של סידור משנת תקצ"ב (1832). ידוע כי שני בניו מתו בחייו.

המצב המדיני במחצית הראשונה של המאה הי"ט היה קשה במרכז תימן ובצנעא בפרט, עקב מהפכות פנימיות ומרידות תכופות בשלטון המוסלמי. בשנות הארבעים של המאה רבו חישובי הקץ לאחר גזירות רבות. הוא חיבר מקאמה שיש בה גם גלויי משיחיות וחבלי משיח. המתח המשיחי גבר עד שהופיע משיח השקר שוכר כוחיל.

מנצורה, שלום

מרי שלום מנצורה היה חכם בצנעא במאה הי"ז-י"ח. מהרי"ץ בהגדה של פסח מהדורא קמא אשר כתב בצעירותו, דהיינו קודם לשנת תקי"ט (1759) מביא בשמו טעם. מהרי"ץ כותב עליו "ז"ל", משמע שנפטר לפני שנה זו.

להלן הקטע:

"ואח"כ ייקח השלוש מצות בידו וייקח האמצעית ויבצענה לשתים... אלא יקשרנה בסודר... וגם כדי שלא ישכחנו אחר כי אלף המגן תלוי עליו. וקיבלתי טעם מתוק מדבש מפי מ"ו סאלם מנצורה ז"ל וז"ל: כי יש אלף הויות בכל כ"ד ספרים (הכוונה לתנ"ך), והן האלף מגינים תלויים למעלה בהן הספירות כי כל ספירה כלולה מאה עכ"ל. ידברו פי חכם חן שפתים ישק".

Pages

Subscribe to All