All

מסלם, יהודה

מרי יהודה מסלם היה דיין במחוז שרעב בשנת תרצ"ב (1932), לא ידוע לי באיזה ישוב במחוז שרעב חי.

הוא ידוע מתוך הרשאה שנתן למרי חוזה יפת, אביו של מרי סעדיה חוזה מחבר הספר על שרעב. ההרשאה, מכ"ז בטבת ברמ"ג לשטרות (תרצ"ב - 1931). במסמך הוא מסמיכו לדיינות, לנהל טכסי אישות וכדומה. חתומים על כתב ההסמכה לדיינות מרי יעקב יהודה - ראב"ד והדיין השלישי מרי חסן דאוד.

מסלם, יעקב

ר' יעקב מסלם היה ממנהיגי הקהילה היהודית בג'בלה שבדרום תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי הישוב, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד רבני צנעא. המסמך מי"ב בשבט תש"ח (1948), וחתומים עליו: ר' שלמה בן שלום ור' סעיד חיים טחררי(?).

מסלם סעדיה

ראה: צעידי, משולם בן סעדיה.

מסעוד, יוסף

מרי יוסף מסעוד נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח כנראה. הוא התפרסם על רקע המחלוקת הגדולה שהייתה לו עם חברי בי"ד וחכמי צנעא, וסירב לקבל את הכרעותיהם.

מסעוד, יוסף בן שלמה

מרי יוסף בן שלמה מסעוד נולד בצנעא בשנת תקצ"ב (1832).

בחורף שנת תרל"ה (1875) נשלח מטעם קהילת יהודי צנעא לקושטא שבטורקיה, כדי לבטל את הגזירות שהנחית הצבא הטורקי בתימן על היהודים. בי"ג בניסן הגיע לאלכסנדריה שבמצרים כדי ליטול עצה מיחיא מזרחי, יליד תימן שעשה חיל במצרים. כשנודע לו שיחיא מזרחי נפטר, קיבל את עצת ידידו, ונסע לירושלים לפגוש את מונטיפיורי שהיה אז במסעו השביעי לא"י. בירושלים נפגש עם מונטיפיורי ועם עורך עיתון החבצלת שסייע בידו, ונסע משם לקושטא ונפגש עם החכם באשי בטורקיה, הרב משה הלוי, בסוף חודש אלול תרל"ה (1875). באמצע שנת תרל"ו (1876) היה שוב בתימן.

מסעוד בן יחיא

מרי מסעוד בן יחיא הוא מקדמוני פייטני תימן. חי לא יאוחר מן המאה הט"ז. לא ידוע מתי חי והיכן.

פיוטיו מוזכרים בתוך סידורו של מרי יחיא בשירי אשר חי בעיר רחבה, כ-20 ק"מ מצפון לצנעא במאה הט"ז- י"ז.

הוא חיבר מרנא - "מרן מה לי ללכת אחרי ההבל", וסימנו מסעוד בן יחיא. את המרנות נוהגים לומר יהודי תימן בתוך הסליחות ליו"כ. המרנות בהשפעה בבלית. רובן מתוך סידור רס"ג, אשר היה "מאריה דאתרא" דתימן - דהיינו, הפוסק המרכזי בתימן עד לזמנו של הרמב"ם, והשפעתו הגדולה נכרת עד היום.

לא ידוע כמה פיוטים כתב, האם כתב חיבורים שונים וכדומה.

מסעוד בן מסעוד

מרי מסעוד בן מסעוד נולד בישוב כ'מיר בשנת תר"כ (1860) בערך. הישוב שוכן על ציר צנעא - צעדה בצפון הרחוק של תימן.

גדל בתורה והוסמך לרבנות. שימש רב הקהילה היהודית בישוב כ'מיר. היה בקי בכל ספרי המקרא, והיה בקי בסוגיות שלמות בתלמוד. עסק רבות בקבלה. הקפיד לא לשוחח שיחה בטילה. הסמיך רבנים ושוחטים רבים, וביניהם את מרי שלום מג'הז, אשר נפטר בראש העין (ע"ע), את מרי אפרים כועי-הלוי ועוד. סה"כ עשרה תלמידים מובהקים היו לו.

נפטר בישוב כ'מיר בשנת תר"צ (1930).

מעברי, יחיא בן סעדיה

ר' יחיא בן סעדיה מעברי היה, כנראה, ממנהיגי אחת הקהילות במרכז תימן במאה הי"ח. עפ"י שם המשפחה חי, כנראה, באזור הערים מעבר, ד'מאר ורדאע, שם מצאתי אישים ממשפחת מעברי.

הוא חתום על שטר חוב עם ר' יחיא בן יוסף נדאף בשנת תקמ"ד (1784). שטר החוב ליחיא עואץ כהן. יתכן והיו דיינים ומסתבר כי היו ראשי הקהילה. יתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד. הוא חתום לאחר ר' יחיא נדאף.

מעברי, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד מעברי היה סופר בעיר ד'מאר באמצע המאה הי"ז. הוא העתיק פעמיים את סידור פעמון זהב ופירוש חידושין שחיבר מרי יצחק ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז. הוא הכיר אותו באופן אישי ואף היה תלמידו. את הסידור העתיק פעמיים: בשנת ת"י (1650) ובשנת תי"א (1651).

בהקדמה לסידור השני הוא מעתיק את הקדמת ר"י ונה, ושינה פרטים בהתאם:

מעברי, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף מעברי נולד בתימן בסוף המאה הי"ט כנראה. לא ידוע לי מתי בדיוק והיכן.

ידוע כי בשנת תש"ג (1943) חי ברחובות, ופעל עם מרי שלום בר' חיים בן משה שעלה לארץ בשנה זו. יחד פעלו ועסקו בלימוד תורה והעמידו תלמידים רבים.

הוא יזם את התפילה להצלת הישוב ועם ישראל. ראה צילום.*

Pages

Subscribe to All