All

ר' יעקב בן סעדיה מצ'מוני העתיק את סידור מרי יצחק ונה בישוב דאר עמר בשנת תס"ב (1702).

בכת"י ש"ג דפים גדולים. בשולי הדפים ישנם פירושים, ונראה, כי הוא העתיק את אחת המהדורות האמצעיות של הסידור. בחלק מהדפים כותרות שונות, כמו: סוד הברכות, חידושין ועוד. נכתב במימון ר' סעדיה בן אברהם.

בקולופון כתוב:

ר' סעדיה בן יוסף מצ'מוני היה נשיא וראש קהילת יהודי חאפד שבמרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בישוב סמוך לאמצע המאה הי"ט.

הוא ידוע מתוך זכרונות בנו ר' יוסף בן סעדיה מצ'מוני אשר היה מוכתר כפר השילוח בירושלים, והיה בין העולים לירושלים בשנת תרמ"א (1881). הוא מזכיר, כי אביו מכר את כל מטלטליו לצורך העלייה, קבוצת העולים הייתה מצנעא, חאפד, מכפר צאף ועוד, ובראש הקהילה עמד מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרן מהכפר צ'אף. הם עמדו בקשר עם הגביר ר' בנין מעדן שיסייע בידם.

ר' יחיא מקאלח היה מחכמי הישוב מקאלח, שליד העיר סדה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

שמו מוזכר בויכוח שהיה לו עם חכמי העיר סדה על פרה ששחט והכשיר, ואילו חכמי העיר סדה - מרי יחיא מנצור, מרי יחיא אגברי ומרי נסים חדאד הטריפו את הפרה. הוא לא היה מרי הישוב, כיוון ששני מנהיגי הכפר היו ר' יחיא גרשי ומרי יוסף מרי.

חי דור אחד לפני העלייה הגדולה לארץ. על הכפר מקאלח ראה עוד בערך מרי יחיא גרשי.

ר' מרדכי בן דוד היה שליח חכמי העיר צעדה שבצפון תימן, במחצית השנייה של המאה הט"ז.

הוא מוזכר בספר המוסר שחבר מרי יחיא אלצ'אהרי.