All

מנצורה, שלום בן יהודה

מרי שלום בן יהודה מנצורה נולד בצנעא בשנת תק"ס (1800). הוא אחיו של המשורר והחכם מרי סעדיה בן יהודה מנצורה. למד תורה אצל חכמי העיר והנגיד מרי אברהם הלוי אלשיך. היה חריף מאוד והוסמך להיות שוחט ובודק ורב.

היה מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ט.

בשנת תקצ"ה (1835) היה שליחו של הרב הראשי והראב"ד, מרי יוסף קארה, ויצא בשליחותו לישובים הקרובים והרחוקים כדי לפקח על השחיטה, להסמיך רבנים ושוחטים ועוד.

מנשה, יהודה

מרי יהודה מנשה נולד סביב שנת תר"כ-תר"ל (1860- 1870). הוא היה דיין וראב"ד של הקהילה היהודית בישוב מד'כארן שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא שימש עם הדיינים מרי יעקב סאלם בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי מחפוץ סאלם.

בית הדין שימש גם לישובים היהודים שבאזור, כמו סופעי שהיה ישוב גדול, אך היו בו רק שש משפחות יהודיות. בשאלות מורכבות היו פונים לבית הדין המרכזי בצנעא.

קשרי משפחה היו לו עם משפחת עאשרי מהישוב מִעְרַאף שבמחוז ירים.

נפטר בישוב סביב שנת תר"צ (1930).

מסדס, יחיא בן יוסף

ר' יחיא בן יוסף מסדס העתיק בשנת תרס"ג (1903) את הספר מקור חיים - הלכות שחיטה שכתב מהרי"ץ בן יעקב. לא ידוע מקומו.

בסוף כה"י פסק הלכה בעניין מחט תחובה מראב"ד מרי יוסף קארה, תשובה המועתקת בכתבי יד רבים. בקולופון הוא מציין, כי היה מלמד תינוקות. בכה"י ס' דפים.

בקולופון כתוב:

"ונשלמה מלאכת הקודש ביום י"ד לחודש חשון שנת ברי"ד... והכותב... יחיא בן יוסף אלמסדס יש"ל, ואני כתבתי והייתי מלמד תינוקות...".

מסורי, זכריה בן אברהם

ר' זכריה בן אברהם בן זכריה מסורי העתיק בשנת אתתקי"ב (שס"א - 1601) את מדרש הגדול לחומש ויקרא. לא ידוע מקומו.

בכה"י קפ"ז דפים. בראש כה"י ובסופו קטעים מהתורה דברים פרק י"ג עם תרגום ורס"ג.

בקולופון כתוב:

"זכריה בן אברהם בן זכריה... אלמסורי".

מסורי, חסן סעיד

מרי חסן סעיד מסורי היה ממנהיגי הקהילה היהודית של הישוב עוזלה שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא שימש כנראה דיין.

הוא ידוע לי מתוך חתימתו על מכתב בשנת תש"ו (1946) בערך, בו הוא ומנהיגי קהילות מבקשים סיוע כספי וסיוע בעלייה לארץ. חתומים על המכתב: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד מבי"ד עוזלה ומנהיגים נוספים.

מסורי, יפת בן יעקב

ר' יפת בן יעקב מסורי נולד באחד הכפרים שבמחוז בעדאן בדרום תימן בשנת תרמ"ו (1886).

בשנת תרע"ב (1912) עלה עם שיירת העולים מהמחוז, והגיעו אחרי חג הפסח ליפו, ומשם לחדרה. העולים זכו ליחס מחפיר מצד איכרי חדרה היהודיים, ולכן הקימו את שכונת נחליאל בסיוע קק"ל. שנים רבות שימש יו"ר ועד השכונה, עסק בחקלאות ונחשב מומחה גדול בתחום. עסק רבות בלימוד תורה והנהגת הציבור. צנוע ועניו היה והתרחק מהבלי העולם.

קיבל את האות "יקיר העיר חדרה".

מסורי, נסים בן משולם

מרי נסים בן משולם מסורי היה רב הקהילה היהודית בישוב עותמה שבמחוז בעדאן בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הקהילה היהודית מנתה חמש משפחות יהודיות בלבד. הוא היה השוחט, החזן, המוהל ועסק בכל הצרכים הרוחניים והדתיים של הקהילה.

מסורי, סעדיה בן עודד*

ר' סעדיה בן עודד מסורי נולד בשנת תרס"ז (1907) במחוז בעדאן שבדרום תימן. הוריו נפטרו בילדותו והוא גדל אצל דודו.

עלה לארץ בשיירת העולים הגדולה ממחוז בעדאן, אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912). לאחר חג הפסח הגיעו באנייה ליפו והתיישבו במושבה חדרה. זכו ליחס אכזרי מצד איכרי חדרה היהודים, הם שוכנו תחת כיפת השמיים ורוב הילדים מתו. בשלהי תרע"ג (1913) יזמה קק"ל הקמת ישוב ליוצאי תימן באזור חדרה, והוא ומשפחתו ויוצאי תימן רבים היו ממייסדי נחליאל, ע"ש שזכו בנחלת אל, וע"ש הנחל שזרם בסמוך.

מסורי, עודד

מרי עודד מסורי היה מרי הכפר צומערן שבמחוז בעדאן בדרום תימן בתחילת המאה העשרים.

הוא עסק בעיקר בלימוד תורה לתינוקות של בית רבן. בכפר היו חמש משפחות יהודיות ממשפחת מסורי. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשיירת העולים אשר יצאה בפורים תרע"ב (1912) היו כמאתיים נפש ממשפחת מסורי, ולא ידוע לי האם הוא היה בין העולים.

מסך, סעדיה בן אברהם

ר' סעדיה בן אברהם מסך העתיק קובץ תפילות והושענות ופזמונים לשמחת תורה. לא ידוע מקומו.

עפ"י הערכה כה"י מהמאה הי"ט. נוסח הסידור הוא כסידור מרי יצחק ונה.

Pages

Subscribe to All