All

מעטוף-דוח, אברהם בן יפת

מרי אברהם בן יפת מעטוף-דוח היה המרי של קהילת יהודי חבאן והאזור, בדרום מזרח הרחוק של תימן במאה העשרים.

מחוז חבאן מרוחק ביותר ממרכזי הקהילות היהודיות ודליל ביהודים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בחבאן כשש מאות נפש, כאשר הקהילות הסמוכות מנו משש ועד עשרים משפחות.

עפ"י מסורת אחת, בחבאן לא היה כלל בי"ד, ולכן מרי אברהם לא היה דיין, וכאשר התעוררה בעיה משפטית כל צד בחר לו שניים ואם לא הוכרע הוסיפו חמישי. במקרים נדירים פנו לבי"ד המרכזי בצנעא. המחוז הקרוב ביותר לחבאן הוא מחוז ביצ'א, מרחק של כ-200 ק"מ, להערכתי, המרחק קטן יותר כ-150 ק"מ. המרחק לצנעא כ-400 ק"מ.

מעטוף-דוח, ברהים בן חסן

מרי ברהים בן חסן מעטוף-דוח היה מחכמי חבאן בתחילת המאה הי"ט. היה תלמידו של מרי עוץ לִעַוג' ממשפחת הל-זכריה, שהגיע לחבאן ממחוז ביצ'א. עשה חיל בלימודו והפך לסמכות העליונה בדורו בחבאן. התנגד לפסול את השוחט ר' מעוצ'ה בן חסן.

מעטוף, חסן בן ברהים

מרי חסן בן ברהים מעטוף היה מחכמי חבאן באמצע המאה הי"ט. הוא בנו של מרי ברהים בן חסן שהיה מרי של הקהילה. כנראה שהחליף את אביו, ושימש מרי של הקהילה באמצע המאה הי"ט. למד אצל אביו וחכמי העיר ביצ'א.

היה פעיל בחיי הקהילה, היה לו אורך רוח וסבלנות. עשה מאמצים גדולים להשכין שלום בין איש לרעהו, והיה מצטט פסוקים רבים מהתנ"ך לרכך את הלבבות. הסמיך שוחטים בחבאן. היה יוצא למסעות, ובדרכו היה לומד הלכה עם תלמידיו וכך לא הרגישו בקשיי הדרך.

מעטוף, יפת אברהם

מרי יפת אברהם מעטוף היה מרי קהילת יהודי חבאן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הסמיך לרבנות ולהוראה את מרי שלום בן יצחק מעטוף, אשר שימש מרי הקהילה בזמן העלייה לארץ, משנת תש"ו (1946). לפי זה יש להעריך, כי נפטר סמוך לשנה זו.

נפטר, א"כ, בחבאן מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

מעטוף, סעדיה בן משה

מרי סעדיה בן משה מעטוף היה מחכמי העיר חבאן ודיין בקהילה במאה הי"ט-כ'. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. היה צורף במקצועו. הוסמך לדיינות ע"י מרי זכריה עוץ אלעדני, ושימש בדיינות במחצית הראשונה של המאה העשרים. ישב בדיינות עם מרי משה בן יוסף שמאך ומרי שלום יצחק מעטוף.

נעים הליכות היה, ומכובד בעיני הבריות. מיעט בדברים. בסוף ימיו סבל משתי רגליו, והתפרנס מכתיבת ספרי סת"ם, ספרי קודש ועוד.

מעטוף-דוח, שלום בן יצחק*

מרי שלם בן יצחק נולד בחבאן בשנת תר"ע (1910), לאביו ר' יצחק ממשפחת מעטוף-דוח, אחת המשפחות המיוחסות בחבאן. למד אצל אביו תורה ומלאכה - צורפות, מלאכה הנפוצה ביותר בין יהודי חבאן. הוסמך לרבנות ולהוראה אצל מרי יפת אברהם מעטוף, רב הקהילה היהודית בחבאן.

לאחר פטירת רבו שימש רב הקהילה משנת תש"ו (1946) בהיותו בן ל"ו שנה.

מעלם, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה מעלם העתיק סידור בשנת תכ"ג (1663) בישוב גאהלייה, במחוז בני חשיש, ממזרח לצנעא.

בכה"י רכ"ו דפים. הסידור חסר בתחילתו ומתחיל מאמצע ברכות השחר. נכתב במימון ר' והב בן יחיא אלמסייד. מנוקד בניקוד עליון כמקובל בתימן בתקופה זו. לוחות השנים משנת תכ"ג (1663).

בקולופון כתוב:

מעלם-כמר, יוסף בן סעדיה הלוי

ר' יוסף בן סעדיה הלוי אלמעלם-כמר תיעד את האירועים הקשים שהיו במרכז תימן בשנת ת"ס (1700). יתכן, והוא ר' יוסף בן סעדיה הלוי, אשר העתיק בשנים תנ"ה (1695) ותס"א (1701) את הסידור וספר הסגולות בישובים צ'בירה וחנאב. חיזוק לאפשרות זו, בקולופון של הסידור תיאר אירוע קשה חמש שנים קודם לכן: "כי בשנת התנ"ה ליצירה (1695)... רבו הגזירות והלכו היהודים לעיירות... עמד מלך אכזר וקשה וביקש להגלות כל היהודים... להוליכם למדבר".

הוא מתאר את האירועים הקשים בשנת בי"א לשטרות (ת"ס - 1700) כי:

"בחודש טבת עמד אחד מן המערב והיה בעל כישוף גדול והסית והדיח את היהודים ושמעו לעצתו כל האומות שבמערב".

מעלם, יוסף - אבן אלאסבאט

ר' יוסף מעלם המכונה אבן אלאסבאט היה משורר עממי בדרום תימן בסוף המאה הי"ז. שיר אחד שלו עוסק בגלות מוז"ע, וא"כ, נכתב לאחר שנת ת"מ (1680), שנת הגלות.

כתב שירי עם בערבית והיו לו רעים בעיר עדן. מתוך סגנונו ניכר שהוא מדרום תימן. בתי השיר בנויים ארבע צלעיות, החרוז בצלע הרביעית אחיד בכל הבתים. מ"ט בתי שיר. בשיר מוזכרים ישובים יהודים רבים ושמות ראשי הקהל.

מעלם, יחיא

מרי יחיא מעלם נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים בישוב צובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. למד תורה אצל חכמי האזור. בשנת תרצ"ט (1939), לאחר פטירת מרי יחיא בן יעיש השאש רב הישובים צובר ומחוית, מילא את מקומו יחד עם ר' יחיא סירי.

עלה לארץ בעלייה הגדולה. לא ידוע לי היכן חי בארץ ומתי נפטר.

Pages

Subscribe to All