All

מעודד בן שמריה בן דוד

ר' מעודד בן שמריה בן דוד העתיק קובץ כתבי יד בשנת שנ"ו (1596). לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן או בצנעא, שכן הוא מזכיר את מרי חסן בן סעיד בן סעיד מצנעא.

בכה"י רכ"ג דפים, ובהם חידושים, דרושים ומעשיות מהתלמוד והמדרשים, פיוטים, שאלות ותשובות, פירושים, מדרשים, פירושים והלכות שחיטה, תפילות וכדומה.

בקובץ מוזכרים רבים מחכמי תימן כמו: מרי חסן בן סעיד בן סעיד מצנעא, מרי חטר בן שלמה בן אלמעלם אלדמארי ומרי יוסף סלימאן בן אברהם ועוד.

מעודד בן שמריה בן נחום

ר' מעודד בן שמריה בן נחום השלים את העתקת סידור תכלאל בשנת ת"י (1650) בישוב בני חגאג שבמחוז חימה במרכז תימן. בכה"י רפ"ח דפים, חסר בתחילתו ובסופו, עם פירוש חידושין לר"י ונה. הסידור אופייני מאוד למאה הי"ז, כולל מגילת בני חשמונאי עם תרגום לארמית וערבית ומדרש למגילת אסתר. לוחות שנה החל ממחזור רפ"ה עד מחזור רפ"ט, החל משנת ת"י (1650). חלק מהדפים הושלמו בכתיבה שונה כמו דפים 31-38. הוא השלים את הסידור כמובן לאחר שנת ת"י (1650).

בקולופון המשלים דף 37 כתוב:

"מעודד בן שמריה בן נחום, בני חגאג".

מעוצ'ה, אברהם

מרי אברהם מעוצ'ה נולד, להערכתי, בתחילת המאה העשרים. ידוע כי היה מרי הקהילה היהודית בישוב כ'מר שבמרכז תימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. בישוב חיו כשלושים משפחות יהודים, ולהם שני בתי כנסת. ראשי הקהילה - עאקל, היו האחים ר' יצחק ור' שלמה פרחי.

לא ידוע לי מתי נפטרו והיכן.

אולי הוא מרי אברהם מעודד (ע"ע).

מעוצ'ה, אברהם בן אברהם

ר' אברהם בן אברהם מעוצ'ה העתיק דיואן בשנת תרע"ד (1914), לא ידוע מקומו.

בכה"י קצ"ז דפים, ובהם שירים ופיוטים בעברית ובערבית. המעתיק הוא ר' אברהם בן אברהם בן שלום מעוצ'ה.

מעוצ'ה, יוסף מוסא

מרי יוסף מוסא מעוצ'ה היה "ראש המדברים" וכנראה, המרי של העיר אלגדס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה המקור העיקרי על העיר גדס שסיפק ידיעות לשלמה גויטיין בשנת תשט"ו (1955).

הקהילה היהודית בגדס מנתה כשבעים משפחות, וכולם התפרנסו ממקצועם באריגה. לרובם היו אדמות חקלאיות כעיסוק צדדי.

מעוצ'ה, יחיא

ר' יחיא מעוצ'ה הזמין את העתקת סידור עץ חיים שחיבר מהרי"ץ במאה הי"ט. יתכן והיה מחכמי העיר צ'אלע שבדרום הרחוק של תימן. את הסידור העתיק הדיין מרי דוד נכד מהרי"ץ. נראה, כי מרי מעוצ'ה היה סוחר או איש חשוב בצ'אלע.

בקולופון כתוב:

מעוצ'ה, יחיא בן יחיא

מרי יחיא מעוצ'ה נולד בסוף המאה הי"ט בכפר בית שארעה במחוז חראז, שבמרכז תימן.

הוסמך לשחיטה ע"י מרי שלום תנעמי, רב המחוז. בכפר חיו כשלושים משפחות. נולדו לו י"א בנים, שאת כולם מל בעצמו. כל בניו נפטרו.

מסופר עליו, כי חזה את העלייה הגדולה לארץ, ואמר לבנו, שנולד מאוחר יותר, כי הוא אישית לא יזכה לעלות, בגלל המצב הדתי הקשה שיהיה בארץ.

נפטר מספר שנים לפני העלייה לארץ.

מעוצ'ה בן סעדיה

מרי מעוצ'ה בן סעדיה היה דיין בבי"ד של העיר תעיז שבמחוז שרעב, להערכתי במאה הי"ט-כ'. לא ידוע לי מי היה עמו בבית הדין, ובאלו שנים בדיוק שימש דיין.

מעוצ'ה בן שלום

ר' מעוצ'ה בן שלום העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספר מדע ואהבה בשנת קל"ח (1377). לא ידוע מקומו. בכה"י קפ"ב דפים: ספר מדע - דפים 1-99, אהבה - דפים 100ב'-182ב'. דפים 90-99 בכתיבה מאוחרת, ובסופו קולופון: "שלמה בן דוד בן עמרם". בדף 99א' בשולי הדף שו"ת העוסק בטעמים למצוות.

בקולופון של כתב היד המקורי כתוב:

"נגמר יום שישי בירח מרחשון שנת אתרפ"ט שנין (לשטרות, קל"ח - 1377), יהא סימן טוב על מריה מעוד'ה בן שלום יזכה למהגי ביה...".

מעוצ'ה, שלמה

מרי שלמה מעוצ'ה היה דיין וראב"ד בעיר ד'מאר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הוא שימש בדיינות עם מרי יחיא גרידי ומרי שלמה מלאחי. הוא שימש גם עאקל - ראש הקהילה, ועסק בגביית מס הג'זייה לצורך תשלום המס לשלטונות. היה אחראי על ביצוע גזירת חלוקת הטחינה ליהודים שהטיל האימאם. היה לו מעמד גדול וחשוב אצל השלטון המוסלמי, והוא ניצל זאת לצורך הברחת יתומים יהודים מהאיסלאם. העיר ד'מאר יושבת על הציר צנעא- עדן, שמשם הבריחו את היהודים מחוץ לתימן. כל הישובים שבין צנעא ועדן שימשו נקודות חשובות לצורך הברחת היתומים.

Pages

Subscribe to All