All

מרי מנחם בן דוד היה דיין בעיר צעדה בצפון הרחוק של תימן במאה הי"ט. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ח.

הוא ידוע לי משני מקורות: מרי עובדיה יעבץ כותב, כי היה דיין בעיר וחיבר ספר בשם "מעשה ידי אמן", העוסק בפסקי דינים הכתובים "בטוב טעם ודעת".

הוא ידוע לי גם מתוך כתב יד של סידור לשלוש רגלים, שנכתב בעיר צעדה בתקופה זו, ע"י הסופר ר' זכריה בן דוד הכהן.

לאחר התפסיר להגדה של פסח כתוב בדף 102: "ע"כ דברי מ"ו מנחם בן דוד זצ"ל".

ואולי מדובר בשני חכמים עם שם זהה.

מרי מנחם יהודה היה דיין וראב"ד בבי"ד של הישוב אלחביל שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).

הוא חתום ראשון על תשובות חכמי הישוב לשאלות הרב קוק, שהגיעו באמצעות שליח העלייה יבניאלי. התשובות מהתאריך יום שישי, כ"ז בטבת תרע"א (1911), וחתומים עפ"י הסדר: מרי מנחם יהודה - ראב"ד, מרי שלום אהרן, מרי יחיא חסן, מרי שלום עואץ ומרי שלום, בי"ד אלחביל.

מרי מנחם בן מת'נא סעדיה נולד בשליש הראשון של המאה הי"ט בעיר צ'אלע שבדרום תימן. הוא שימש ראב"ד בעיר בסוף המאה הי"ט.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב תלמידו, מרי יהודה שלום אחרק בשם זבחי צדק משנת תרס"ד (1904). בחיבור הוא כותב: "ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מת'נא סעיד נע"ג, ושני לו מ"ו חסן בן כמהר"ר סאלם סעיד נע"ג, וג' לו מורי ורבי עואץ בן כמהר"ר דאוד סעיד היושבים פה בעיר ק"ק אלצ'אלע יע"א".

משמע, שמרי מנחם היה ראב"ד, ובשנת תרס"ד (1904) כבר לא היה בין החיים.

נפטר, א"כ, בעיר צ'אלע לפני שנת תרס"ד (1904).

מרי עואץ מני היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא ידוע מחתימתו על תשובות חכמי צנעא לחכמי העיר עדן בחודש אלול תקצ"ב (1832), בנושא ירושת עואץ אשר העסיק את חברי בתי הדין בשתי הערים עשרות שנים. הנושא החל לדון בבי"ד עדן בג' בתשרי תקע"ג (1812) ונמשך עד שנת תקצ"ד (1834) לפחות.

חתומים על תשובה זו בשנת תקצ"ב (1832) עפ"י הסדר הדיינים: מרי דוד צאלח הדיין, מרי יחיא כהן, מרי יחיא אביץ וכן מרי אברהם ערשי, מרי אברהם יצחק, מרי שלמה אלצ'אהרי, מרי אהרן גיאת, מרי יחיא בן משה עמר, מרי יחיא בן שלמה חמדי, מרי עואץ מני ומרי סעדיה בן מרי.