All

מרי חיים בן שלמה קיפי נולד באזור חימה בשנים תר"ל - תר"מ (1870 - 1880). הוא שמש רב הקהילה, ונפטר בשנת תרצ"ה - 1935. ראה באנציקלופדיה ע' 575.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, ושם כתוב, כי מרי חיים קיפי ובניו: יוסף, יחיא ושלמה תרמו סכום של שלוש ריאל למען הכולל והקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. שמו מוזכר ברשימת תורמי הכפר אלנאבאת שבמחוז חימה, מדרום מערב לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: קיפי, קעורי, הבה, חגאגי, אקושם ועוד. חכמי הקהילה הנוספים בתקופה זו: מרי שלום הבא ומרי מנחם הבא.

מרי שלום בן יעקוב בן מנחם נולד בעדן בסוף המאה הי"ט. שמש רב העיר וראב"ד במחצית הראשונה של המאה העשרים ותיקן תקנות. ראה באנציקלופדיה ע' 612.

לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מקורות. ראשית, יצר איתי קשר בנו יעקב מת"א, ומסר לי את העדכונים הבאים:

שמו מרי סאלם - שלום בן יעקב בן מנחם ולא כפי שנכתב. מרי סאלם עלה לארץ בשנת תש"ד - 1944 בתור תייר, והתיישב בתל אביב.

לאחר מחלה נפטר בתל אביב בי"ז באדר א' תש"ו - 1946, ונקבר בהר זיתים בירושלים ליד קברו של ר"ש שרעבי.

מרי דוד בן שמעון שרעבי נולד בישוב מסילה שבמחוז שרעב בשנת תרל"ג - 1873. הוסמך לרבנות ושמש רב הקהילה וראב"ד. עסק רבות ברפואה ובאסטרולוגיה ועלה לארץ בשנת תרפ"ה - 1925. ראה באנציקלופדיה ע' 635 - 636.

בעקבות פרסום האנציקלופדיה קיבלתי פרטים נוספים עליו:

מרי דוד שרעבי למד תורה אצל מרי יוסף בן דוד, שהיה ראש הרבנים במחוז שרעב. בשנת תרס"ט - 1909 הוסמך לשחיטה, ושנתיים מאוחר יותר הוסמך לרבנות ודיינות. התפרנס מיגיע כפיו מלאכת הכובעים, חי בדוחק, אך ביתו היה פתוח לרווחה ולגמילות חסדים. גידל בביתו יתומים והעמיד תלמידים רבים. ריפא אנשים רבים, ורבים היו באים לרפואה, עצה ועידוד.

מרי שלמה בן יחיא מנזלי היה דיין או רב קהילה באחד הישובים בסוף המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה, בו הסמיך שוחט בשנת בר"ב לשטרות (תרנ"א - 1891). את כתב ההרשאה מצאתי בתוך כתב יד שערי קדושה - קונטרס בהלכות שחיטה שחיבר מהרי"ץ.

בכה"י כ"ט דפים, עטיפת קלף, ולא ידוע לי שם המעתיק. ואולי המעתיק הוא ר' שלמה מנזלי. בדף 1ב' כתוב "סלימאן בן יחיא אלמנזלי", ואולי זו רק רשימת הבעלים.

שטר ההסמכה לשחיטה נמצא בלוח הכריכה האחורי.