All

מרי שלום צפירה היה דיין בישוב תנעם במחצית הראשונה של המאה העשרים. תנעם נמצאת בנפת בני בהלול שבמחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא. הוא שמש בדיינות עם מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי יוסף קרואני. ראה באנציקלופדיה ע' 537.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד יחד עם בנו שלום.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושבע משפחות: שחב, דוכ'אן, תנעמי, צופירה, רמצ'אן, קאהרי, נקאש, גהסי, מנצור, קרואני, רצאבי, חמאמי, עמר, אבהר, קטיעי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו הוזכרו לעיל.

מרי משה קאהרי היה מחכמי העיר צנעא ואולי בישוב תנעם ממזרח לצנעא, במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם כתוב, כי בנו מרי דוד קנה בית בישוב תנעם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה מ"ו סעיד בן מ"ו אברהם אלשחב שגבה ממ"ו דאוד בן מ"ו סאלם אלקאהרי חמשה קרוש וחצי, ומכר לו את החנות של אבני הרחיים שיש לו בעיר תנעם, מצפון לכניסה של הבית. וכן מכר לו את המחסן שליד החדר הצפוני עם אלכמה שמתחתיו.. וכל אימת שירצה מ"ו דאוד לבנות אל קיר החדר של מ"ו סעיד יהיה עליו לשאת במחצית ההוצאות של הקיר, ואינו חייב דמי אורה. יום ה' ה' באלול בע"ו.

מרי דוד בן סעדיה קאפח נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשנת תרנ"ה - 1895 עלה לארץ עם אביו והתיישב בירושלים. שמש דיין בבית הדין של הקהילה התימנית, והוא חתום על פסקי דין בשנים תרע"ג - תרפ"ב (1913 - 1922). ראה באנציקלופדיה ע' 541.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך, בו הוא חתום עם מרי אברהם שחב ומרי יהודה חבשוש, על הרשאה לשחיטה למרי שלמה בן יוסף מעברי, ביום שני י"ד באדר תרצ"ו - 1936.

להלן נוסח ההרשאה:

מרי שלום קארה נולד בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא ידוע מתוך דברי בנו מרי יוסף הרב הראשי. ראה באנציקלופדיה ע' 552.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו גם בכתב יד נוסף. בכתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף מנזלי, ובסופו עמוד שכותרתו @44צורת אלפסק@55, בו מביא בנו מרי יוסף קארה עשרות עדויות של חכמי צנעא, המתירים בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות.

מרי שלום קארה מוזכר עם קבוצת החכמים המאשרים זאת, מיום חמישי ג' בסיון בק"ו - תקנ"ה - 1795. הנוסח המלא מופיע בערך הקודם.