All

בדורות האחרונים שלפני העלייה לארץ חיו יהודים במקום, אך סמוך ממש לעלייה, כנראה, לא חיו יהודים על ההר.

בהרי צעפאן היו ישובים בהם חיו יהודים: בית שארעה, גרואח, עיר עאנז ועוד.

בסוף המאה הי"ט רב הקהילה היה מרי סעדיה בן סעדיה בוטא-פתיחי. הוא נולד בשנת תרי"ח-1858, ובשנים תר"מ-תרמ"ה (1880-1885) שמש רב הקהילה. בשנים אלו חיבר את ספרו לקח טוב, המחולק לשלושה חלקים: הלכות שחיטה לרמב"ם, קובץ בנושאי נישואין ואישות, וכן קונטרס בשחיטה.

בשער החיבור כתוב: ונעתק פה בעיר אלג'בר מן קרא צעפאן יע"א, דעל עינא דמיא אלדיל.

בקולופון כתוב:

נותר בידינו דף בודד של קולופון כתב יד, ממנו ניתן ללמוד כי הסופר ר' זכריה בן עודד בן זכריה בן תודה, העתיק סידור תפילה, תכלאל, בישוב קאע אלגדיר בשנת אתתק"ס-ת"ט-1649. אין בידינו פרטים נוספים על כתב היד, ואף לא ידוע מיקומו של הישוב.

עפ"י דברי גלעד צדוק, ישוב בשם זה היה בנפת סופיין בצפון תימן, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר זה. יתכן והכוונה לישוב זה.

כפר גדס נמצא במרחק של שש שעות הליכה מהעיר אב. גויטין, אשר ערך מחקר יסודי על הכפר, ממקם אותו באזור ארביין בנפת דו ספאל.

עפ"י המסורת, הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז שהגיעו לתימן, וכי תושבי אלגדס חיו בעבר הרחוק בכפר שישב על ההר כלפי דרום, ושמו היה: שיעב אס סובע-ערוץ האריות. הכפר המקורי לא קיים יותר.