All

בכפר היתה הקהילה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנפת חוגריה. ישובים קרובים לאלגוירה: מראצן, סואמה ונחמה, ובכל האזור חיו חמש מאות וחמישים ושבע משפחות.

הידיעות הראשונות שיש בידי על הישוב היהודי באלגוירה הם משנת ת"ר-1839. בשנה זו העתיק מרי שלמה בן שלמה קובץ בהלכות שחיטה: פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, וכן שרח-פירוש בערבית לשחיטה בצורת שאלות ותשובות. בכתב היד נ"ד דפים.

בקולופון כתוב:

בכפר היה החלק של המוסלמים, והחלק היהודי, אשר כונה בית קוסאם. בתי הכפר היו נמוכים ושפופים. יהודי המקום היו חרוצים וחזקים, והתפרנסו מקדרות. הם מכרו את תוצרתם בשווקים של הישובים: דמת, קעטבה ואל חוצין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: שמחי, קומלי, לוי ועוד.

בשנת תקי"ז-1757 העתיק סופר אלמוני ליקוטים בהלכות שחיטה. בכתב היד קנ"ז דפים, ונכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה קארני.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמת המלאכה הקדושה והטהורה אשר היא זכה וברה דהוא תלתא יומין לירח אלול שנת תרין אלפין ושתין ותמניא שנין לשטרי (תקי"ז-1757) במאתא אלג'ולה דעל בריכתא דמיא גיל אלוגמה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל. ונכתב ע"ש האח הטוב אברהם בן סעדיה בן שלמה בן גד בן שלמה בן דוד הידוע הישראלי אלקארני.

בכפר חואדה חיו מספר קטן של יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שלושה יהודים, זוג נשוי, כנראה, כבני עשרים ושלושים שנה וילד. הוא התפרנס מרפדות והיא מקליעת סלים. שם המשפחה עואץ', ושם משפחת האשה הקודם: צברי.