All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עד שבע משפחות: צנעאני, מלחי, דשאל, אכוע ונגאר.

עיין ערך הבא.

העיירה נמצאת ממזרח לדמת ונאד'רה. הקהילה במקום עתיקה, וחומה הקיפה את כל העיירה. דרך הפרידה בין שכונת היהודים לשכונת המוסלמים.

בשנים תרכ"ב-תרכ"ו (1862-1866) העתיק הסופר ר' שלום בן שלמה קומלי חמשה כתבי יד לפחות, ואחד מהם בגובאן. יתכן והוא הדיין מרי שלום קומלי מדמת. הוא העתיק מעמדות בישוב ד'ראח, מדרש חמדת הימים לתורה, דיואן, סידור וסדר הושענות. כתב היד האחרון הוא סידור ובו תפילות לשמחת תורה והושענות. בידינו נותרו י"ד דפים בלבד. נכתב במימון ר' סעיד בן אברהם.

בקולופון כתוב:

לא ידוע לי מיקומו המדויק של הכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר חיו יהודים בכפר. בתקופה מסוימת היה בכפר בית דין. לא ידוע לי מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.

יתכן ומדובר בכפר גוירה שבנפת חוגריה.

בקטעי הגניזה נמצאו מסמכים רבים הקשורים לתימן, וביניהם מכתבו של מרי יעקוב בן סלים, מגדולי המתרימים בתימן לישיבות ארץ ישראל במאה הי"ב. המכתב נכתב בעיר אלגווה, והוא מיועד אל חלפון בן נתנאל הלוי, בזמן ששהה בעיר עדן לרגל מסחרו. מהמסמך ניתן ללמוד, כי עזב את עדן מפני שמרד בשלטון נגיד היהודים ר' מצ'מון בן יפת, ולא רצה להיות מעורב במחלוקת הגדולה.