All

גבל אליהוד שכן ליד הכפר צ'רע א שועבי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, אך נותרו החורבות של כפר יהודי, ובו מקווה טהרה. הנשים היהודיות באזור היו נוהגות לחטוב עצים להסקה במקום. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.

שם הכפר ידוע לי מרשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, שם כתוב כי מהכפר עלו שני יהודים: ילד ויהודי כבן שלושים עד ארבעים שנה. אחד מהעולים היא אשה. שם המשפחות: לבי, ושם המשפחה הקודם: ד'מארי. כיון ששם המשפחה לבי ידוע לי מחידאן שבצפון תימן בלבד, לכן קיימת הסתברות גדולה, כי הכפר היה בנפת חידאן שבצפון תימן.

בגבל מלחאן היו מספר כפרים בהם חיו מוסלמים, אך בכפר אחד, כפר מעזב שעל ההר, חיו יהודים בתחילת המאה העשרים. לא ידוע מספר היהודים בכפר ושם המשפחות. בעיר באחש שעל ההר חיו שני אומנים יהודים: דוד מרחבי ואחיו שלמה.

חורבות הכפר נמצאות על ראש ההר, ליד שדות של הערבים, שטח של שניים עד שלושה דונמים. בכפר נותרו רק יסודות הבתים, וערביי האזור דווחו על חיי יהודים בכפר. המוסלמים הקפידו מאוד שלא להכנס ולרעות את הצאן בכפר בחודש אלול, שיא עונת צמיחת התבואה בתימן, עקב מספר אסונות לתבואה שיצרו הברד והגשם, וכילו את כל היבולים. המוסלמים האמינו כי זהו עונש של היהודים.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.