All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקומו המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

באזור גבל ברע נמצאת עיר הנמל חודידה. באזור חוף הים לא היו ישובים רבים באופן יחסי, ואף לא חיו יהודים רבים. בכל אזור זה ידועים לי שני ישובים לפחות, בהם חיו יהודים: אלג'רן ורוקאב.

עיר המרכזית של אזור גבל חבשי: יפרס.

בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים שמש בדיינות מרי יוסף דוד. בתחילת המאה העשרים ראב"ד היה מרי יעקוב יהודה, אשר הסמיך את מרי יפת חוזה לרב ודיין בשנת תרצ"ב-1932, יחד עם הדיינים: מרי מסלם יהודה ומרי חסן דוד.

להלן נוסח ההסמכה.*

לק"י

הידיעות הקדומות שיש בידינו על חיי יהודים בנפת חראז היא משנת שכ"א-1561. בידינו נותר דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי השלים את העתקת מדרש הגדול, ביום רביעי י"ח באדר אתתקע"ב-שכ"א-1561 בישוב "גבל חראז מן חגרת בית עמאר". כלומר, שם הישוב גבל חראז, שסביב או באזור בית עמאר. משמע, שגבל חראז היה שם ישוב במאה הט"ז, ולא אזור גדול כפי שמקובל בדורות האחרונים. סופרים ממשפחת מוסאיי ידועים לי מהשנים שס"ב-1602, ת"ג-1643 ועוד, מהכפר מוצ'מאר, ליד מנאכ'ה, שבנפת חראז, ויתכן כי אף סופר זה חי בכפר מוצ'מאר.

בקולופון כתוב: