All

גוּמְעַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מוסי' ובניו סלימאן סעיד וסאלם ריאל, סאלם סעיד ריאל, סעיד אשול ובניו סלימאן ויחיא, סעיד סאלם ריאל, סאלם דאוד ובנו דאוד, סעיד דאוד ובנו סלימאן, סלימאן משנוי ובניו דאוד יחיא וסעיד ריאל, יחיא עתרה ויחיא סאלם.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני נערים יתומים, ממשפחת ינאעי. שם המשפחה הקודם: סאלם.

גוּמְעַת אַנֵס

הכפר נמצא ליד הישובים: אחלאל, נויד, מדאב, נסמי, ועוד.

שכונת היהודים בכפר כונתה גומעת אנס, ואילו שכונת המוסלמים כונתה גומעת עמרי. השוק השבועי התקיים ביום שני. בכפר חיו מספר משפחות יהודיות. רב האזורי של כל נפת אנס היה מרי חיים בשארי. להערכת יוצאי אנס, כל יהודי האזור מנו מאתיים עד שלוש מאות נפש.

גוּעְדִי

סמוך לעליייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ חמשה יהודים: אלמנה אחת, שני נשואים, שלוש נקבות ושני זכרים. גיל העולים: שני נערים, שניים מעל עשרים שנה ואחד מעל חמישים שנה.

שם המשפחה: שרעבי, ושם המשפחה הקודם: יהודה.

גַוְעַר

סמוך לעליייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: יהושע, צנעאני, חצני ועטבה.

גוף

עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.

באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים, אך אזור זה היה מלא בחורבות ושרידים של ישובים עתיקים. אזור זה התפרסם רבות בזכות העתקת כתובות שבאיות של החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי.

גוצ'אב-וצאב

השם המדויק של הנפה הוא וצאב.

באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.

בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ג'וראן

כפא ג'וראן ידוע לי כמקום מושבו של בית דין כ'ובאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ביום שישי י' באייר תש"ח- 1948 מאשר הדיין מרי משה בן יוסף יתים, כי קיבל את הסיוע הכספי לעניי אזור כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי יוסף שמן, ר' שמואל חמדי ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. סכום הסיוע היה שלושים ושתיים ריאל, אשר התחלקו לעניי הכפרים: ג'וראן, אלצרם, צ'ובאר, מוראח ורצ'מה. במכתב כתוב: "בי"ד כ'ובאן השוכן בכפר אג'וראן מחכאם ירים".

להלן קטע מהמכתב:

היום ו' עשירי באייר תש"ח ב"ד כ'ובאן, השוכן בכפר אלג'וראן מחכאם ירים

גוּרְבַא (גורבה)

הכפר נמצא בנפת נג'ראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, מצפון למחוז צעדה. היום נמצאת נפת נג'ראן בשטח השיפוט של סעודיה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר גורבה חמש משפחות בערך: חמש נשים, חמשה גברים, שש בנות, וארבעה בנים, סך הכול כ"ה נפש.

בכל נפת נג'ראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים סמוך ממש לעלייה הגדולה: צאגיר, חצן, מרטה, דחצ'ה ואבו גובאר. בכל נפת נג'ראן חיו עשרים ותשע משפחות, קי"ד נפש.

גוּרְבַאן

שני כפרים בשם גורבאן היו בתימן, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת אנס במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. כפר גורבאן שבנפת חאשד נמצא כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, כשמונה שעות הליכה מצפון לעיר עמראן.

גוּרְבַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שתי ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא כרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי מוסי-משה הכרי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות יהודיות בערך: חדאד, טויל, מנקד'י, הכרי ודחבאש.

Pages

Subscribe to All